x

דיווח על תקלה

תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

יצירת קשר
חיפוש באתר
מאמרים אחרונים





התמודדות רגשית לאחר הלידה

תאריך: 02/02/2016 18:06   מחבר: מערכת אתר לידה

בין אם נולד לכם בן או בת, בין אם זה הילד השני, השלישי שלכם וודאי אם זה הילד הראשון - לידה היא בין האירועים המשמעותיים ביותר שחווה המשפחה המתהווה. היא משמעותית לזוג ההורים ובעיקר לאמא הטרייה.

לאחר תשעה חודשים של ציפייה, התרגשות, חששות, בחילות, משא רגשי ופיזי כבד, אי וודאות, בדיקות אין ספור, קניות, הכנות, התייעצויות והרבה חלומות בהקיץ (וגם לא) על הרך שטרם נולד, לידת תינוק מסמלת הגעה לשיא.

וכשהוא נולד זו הפתעה. גם אם הלידה הייתה מתוכננת מראש בניתוח קיסרי, גם אם הגיעה באחת לפני התאריך המשוער וגם אם אחרי ציפייה יום יומית אחרי שכבר עבר התאריך המשוער - לידה היא תמיד הפתעה.

העובר הקטן אותו נשאה האישה תשעה חודשים ברחם הופך לתינוק, מקבל חזות ושם. הוא ייחודי ואין שני לו. כך גם התחושה שאישה עוברת לאחר הלידה היא תחושה ייחודית שאינה דומה לתחושה שחוותה בלידות קודמות, במידה והיו.

התקופה שמיד לאחר הלידה, עוד כשהיולדת בבית חולים היא זמן בו היולדת מוצפת מכל עבר בבלונים, מתנות, פרחים, שיחות טלפון, ברכות, איחולים וכדומה, אבל גם בכאבים, עייפות, תשישות מהלידה עצמה והמון תחושות חדשות ומעורבות: התרגשות, שמחה ואושר לצד חוסר וודאות, חששות וירידה לא מובנת במצב הרוח.

הורים רבים מתארים כי החזרה לבית עם התינוק הטרי הייתה קשה הרבה יותר משדמיינו לעצמם. אומנם הם ידעו שהולך להיות לא קל לקום כל לילה ולטפל ביצור כל כך זעיר, אבל לא הבינו עד אותו רגע את המשמעות של הסתגלות חדשה למשהו שכל כך ציפו לו.

מהם הקשיים הרגשיים המתעוררים לאחר הלידה?

על מנת להבין לעומק את השינויים הרגשיים העוברים על האמא הטריה וללמוד כיצד ניתן להקל עליה בתקופה שלאחר הלידה הזמנו לשיחה את ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז ד"ר טל.

מה מאפיין את התקופה שלאחר הלידה? האם זו לא אמורה להיות התקופה המאושרת ביותר בחייה של האם הטרייה?

אכן נגעת בנקודה מהותית. אנשים רבים, ובפרט נשים רבות, חושבים שהתקופה שלאחר הלידה צריכה להיות התקופה הכי מאושרת בחייהם. אלא שבפועל הדברים אינם תמיד כאלה.

התקופה שלאחר הלידה היא תקופה מתוחה, בה התינוק דורש תשומת לב מלאה, הוא מתעורר כל שלוש או ארבע שעות, בין אם זה יום ובין אם זה לילה וזאת מכיוון שעדיין לא מופרשים במוחו ההורמונים המאפשרים להבדיל בין יום לבין לילה.

לא כולם, אבל תינוקות רבים נוטים לבכות וקשה מאוד להבין ממה, מגיל חודש לערך הם עלולים לסבול מגזים וכאבי בטן והבכי מתגבר. מדובר בקשיים אובייקטיבים, אבל במידה רבה האופן בו ההורים, ובפרט האם, חווים קשיים אלו ומגיבים אליהם גם נובעים מחוויה של ירידה חדה בהתרגשות שהייתה בבית החולים ובתמיכה הגדולה שהייתה סביבם  מייד לאחר הלידה ובעיקר מהפער בין הציפיות המוקדמות לבין המציאות בפועל.

האם הציפיה לבואו של התינוק וההמתנה הארוכה איננה מספיקה על מנת לגרום לתחושה טובה?

עקרונית כן. ואכן נשים רבות מרגישות סיפוק, אושר והתרגשות לאחר הלידה. אבל תחושות אלו מתערבבות עם הכאב הפיזי שלאחר הלידה, העייפות, הבכי הלא ברור של התינוק והתחושות השליליות הנובעות מכל אלו, ומעל הכל קשיים הנובעים מהצורך להסתגל למציאות שונה לגמרי ממה שהיו רגילים אליה ההורים עד עתה, בוודאי אם זה הלידה הראשונה, אבל לא רק.

לידה ראשונה? לחצי כאן למידע על הציוד שיש לרכוש לקראת הלידה

מה הכוונה? בלידה שנייה או שלישית לא מתרגלים לשינויים האלו?

לא תמיד, לפעמים דווקא ההסתגלות אחרי הלידה השניה היא קשה יותר מכיוון שיש עוד ילד לטפל בו מלבד התינוק, העייפות גדולה יותר ולעיתים ישנה גם התמודדות עם תגובות שליליות של הילד הבכור לתינוק כמו קנאה, רגרסיה - כלומר, חזרה להרגלים שכבר נגמל מהם כמו חיתול, מוצץ וכדומה.

לאחר הריון של תשעה חודשים, זה נשמע בכל זאת כאילו השינוי שהבית עובר נעשה בהפתעה, כאילו התינוק הגיע פתאום בלי הכנה מוקדמת.

וזו באמת הרבה פעמים האווירה והתחושה בבית, למרות כל ההכנות המוקדמות והיא לגיטימית. לידת תינוק מביאה עמה הצפה רגשית גדולה מאוד ליולדת ולמשפחה בכלל, צורך ללמוד המון דברים חדשים שלא היו ידועים קודם ולנסות אותם "און ליין" על יצור כל כך קטן.

פתאום צריך להתמודד עם טעויות, עם אי וודאות, שינוים של כמעט 180 מעלות בהרגלי החיים - החל מהרגלי אכילה ושינה והרגלים בסיסיים אחרים אבל גם הרגלים הקשורים לחיים הפרטיים ובעיקר לתחושת העצמאות של האישה - כי פתאום יש תינוק קטן שתלוי רק בה וכבר אי אפשר לשתות קפה בדיוק כשהוא מוכן, לדבר עם חברה כשבא, לקפוץ לקניות או אפילו ללכת לשירותים כשצריך.

מחיים בהם הכל זורם, נגיש, אפשרי וספונטני מעתה קשה לצאת מהבית בלי הכנה של שעות מראש ויציאה עם שלושה תיקים לפחות. וזה לא פעם גורם לתסכול, עצבנות או ירידה במצב הרוח ולפעמים גם לתחושות שליליות כלפי התינוק.

אז מהם בעצם התחושות האופייניות לאחר לידה?


בימים הראשונים לאחר הלידה, כמעט כל אישה תחווה מה שנקרא "בייבי בלוז". בייבי בלוז היא תופעה נפוצה וטבעית במסגרתה ישנה ירידה במצב הרוח, התפרצויות בכי ללא סיבה, עצבנות, אי שקט, לחץ וכדומה. אלו לרוב חולפים לאחר כמה ימים, אבל לא תמיד.

קיראי: כיצד ניתן להתמודד עם לידה טראומטית?

לעיתים כל התחושות האלו נמשכות, מתגברות ומתווספות אליהם תחושות נוספות כמו: מחשבות אובססיביות, שינויים בתיאבון, חרדות שונות, עצבנות, קשיי שינה, שאינם נובעים מהעובדה שהתינוק לא ישן, היעדר יכולת לחוות הנאה גם מדברים שהייתה בעבר נהנית מהם וגם מדברים חדשים, תלונות גופניות מרובות, עצבות וליבליות רגשית, כלומר תנודות תכופות במצבי הרוח.

כמו כן, אימהות הסובלות ממצב כזה מעניקות טיפול חלקי לילדיהן מכיוון שהן נאבקות בעצמן על בריאותן הנפשית. כאשר מופיעים לפחות שישה סימנים כאלה לתקופה של יותר מחודש יש בכך להעיד על תופעה של דיכאון לאחר לידה.

ד"ר טל מציין כי דיכאון אחרי לידה יכול להופיע גם כמה חודשים לאחר הלידה (ועד חצי שנה) ושבממוצע הוא נמשך חצי שנה עד תשעה חודשים. העובדה שדיכאון אחרי לידה חולף מעצמו אינה בהכרח נתון אופטימי.

להיפך, דיכאון אחרי לידה ודיכאון בכלל אשר אינם מטופלים באופן מקצועי מעלים את הסיכוי באופן ניכר לחוויה נוספת של דיכאון בהמשך החיים. מסוכן מכך, היא האופציה של התפתחות מחשבות לא טובות של היולדת כלפי עצמה וכלפי התינוק.

מחשבות אלו עלולות לעיתים להביא למצבים קיצוניים ויוצאי דופן ולכן הדיכאון שלאחר לידה הינו נושא חשוב, אשר נדון רבות גם בתקשורת. מסיבה זו ממליץ ד"ר טל לפנות לעזרה ברגע שמזהים מצב של דיכאון.

למי אפשר לפנות ואיך מטפלים בדיכאון אחרי לידה?


אפשר לפנות לאחות טיפת חלב שתעזור גם לזהות אם זה אכן דיכאון אחרי לידה וגם למצוא איש מקצוע באיזור המגורים. אפשר לפנות לפסיכיאטר שיוכל לסייע במתן טיפול תרופתי תומך וכן להמליץ על סוג הטיפול הרגשי המומלץ או לפסיכולוג אשר יעניק טיפול רגשי מתאים.

ישנם טיפולים שונים שאפשר להיעזר בהם מטיפול דינמי קלאסי, דרך טיפול קוגניטיבי התנהגותי בו עובדים על ניטור מחשבות שליליות ועד לטיפול באמצעות ביופידבק בו נעזרים בטכניקות של דימיון מודרך והרפיה כדי להפחית תחושות שליליות ולאמץ דפוסי חשיבה חיוביים. החשוב הוא להתאים לכל יולדת את הטיפול המתאים ביותר למצבה.  
 
לסיום מוסיף ד"ר טל כי גם כשאין אבחנה של דיכאון אחרי לידה אך בכל זאת מופיעים סימנים של מצב רוח ירוד, תסכול ותחושה כללית של ירידה במצב הרוח, מומלץ להיעזר באנשים הקרובים - בעל, חברה קרובה, אמא או חמות.

גם הבעל יכול לעזור, קראי בהרחבה על: חיזוק הקשר בין גברים לתינוקות

היעזרות אפילו ברמה יום יומית מסייעת להשיב את הכוחות מהר יותר, להתגבר על תחושות שליליות, להיטען באנרגיות חדשות ובעיקר מאפשרת לאם לטפל טוב ביותר בתינוקה מבלי השפעות של תחושותיה השליליות.

"אל תרגישו שאתן אימהות לא טובות כי אתן נעזרות" אומר ד"ר טל "אל תרגישו שאתן לא עצמאיות - היעזרו כמה שאפשר - יהיה לכן את כל השנים לטפל בילדים שלכן - תדאגו קודם כל לעצמכן כדי שתוכלו לדאוג באמת ובצורה הטובה ביותר לילדיכן." 

לקריאה נוספת: דיכאון לאחר הלידה אצל נשים חרדיות - מאת ד"ר אילן טל