x

דיווח על תקלה

תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

יצירת קשר
חיפוש באתר
מאמרים אחרונים





מדריך בנושא זירוז לידה

תאריך: 01/12/2014 17:01   מחבר: מערכת אתר לידה

ברוב המקרים, לידה תקינה מתבצעת בין שבוע 37 לשבוע 42 של ההריון, אך במידה וקיים חשש ממשי להיווצרות סיבוכים או למצוקה של העובר, יחליט הצוות המיילד על זירוז לידה, תוך שימוש באמצעים מלאכותיים או טבעיים. בהתאם לנסיבות הרפואיות יחליט הצוות המטפל על סוג הזרוז. ההחלטה מתייחסת אל מצבו הבריאותי של העובר ולמצבה הבריאותי של האם.

זרוז לידה יכול להתבצע גם אצל אישה שכבר נמצאת בשלב הצירים וגם אצל אישה שלידתה אפילו לא התחילה ובמקרה שכזה זירוז הלידה בא בכדי לעורר את הופעתם של צירי הלידה וזאת במטרה לסייע ולהתחיל את הלידה.

הסיבה השכיחה ביותר לביצוע זירוז לידה המתייחסת למצבו של העובר היא שבוע הריון מתקדם של האם. במידה ומשך ההריון חורג מעל 42 שבועות, עלול העובר להיות בסכנה ממשית עקב תפקוד לקוי של השליה, דבר הגורם לסיבוכים בריאותיים שעלולים לגרום למותו. על כן נהוג לזמן נשים הנמצאות בשבוע ה-41 להריונן, לזירוז לידה המתואם מראש בבית החולים.

מתי מבצעים זירוז לידה?

הסיבות לזירוז הלידה מתחלקות לשניים: סיבות הקשורות למצוקת העובר וסיבות עקב חשש לשלומה ובריאותה של האם.

הסיבות הקשורות למצוקת העובר

•    ירידה בתנועת העובר

•    מיעוט במי שפיר

•    עובר אשר נחשד כקטן מדי ביחס לשבוע ההריון

•    הריון חורג מעל 42 שבועות

•    הפרדות שליה

הסיבות המרכזיות לביצוע זירוז לידה עקב חשש לשלומה ובריאותה של האם, הן עליה חדה בלחץ הדם,  מחלה כרונית של היולדת סכרת הריון או התפתחותה של רעלת הריון אשר עלולה להביא לסיבוכים חמורים עד כדי סכנת חיים של ממש.

קיראי בהרחבה על: הריון בסיכון גבוה

מעבר לכל אלו, גם בעת הלידה עצמה עלול להיווצר מצב שבו יוחלט להביא לתהליך של זירוז, בגלל שהלידה אינה מתקדמת כמו שצריך כמו למשל במקרים של צירים חלשים מדי, המעכבים את התפתחותה הטבעית של הלידה ובמקרים של ירידת מים, שאז עלול להיווצר זיהום ולכן חשוב מאוד שלא יחולו עיכובים.

מהן השיטות לביצוע זירוז לידה?

השיטות לזירוז לידה מחולקות לשניים: השיטות המלאכותיות והשיטות הטבעיות.

שיטות מלאכותיות

יש ארבע שיטות זרוז לידה באופן מלאכותי, השיטה הנבחרת היא בהתאם לשלב ההריוני, למצבו של צוואר הרחם, למצב האישה והעובר וכמובן בהתאם ללידות הקודמות של כל אישה.
 
החדרת בלון- התהליך כולל החדרה של קטטר אל צוואר הרחם, ולאחר מכן מתבצע ניפוח הדרגתי של הבלון הנמצא בקצה הקטטר, עד שנוצרת הרחבה מקומית. התהליך המלאכותי שיוצר הבלון גורם לגוף להפריש באופן טבעי הורמונים בשם פרוסטגלנדינים המרככים את צוואר הרחם, גורמים להתכווצותו, מעודדים את תהליך הצירים ובכך מזרזים את הלידה. הבלון נשאר בגוף עד 24 שעות ולמרות שזה לא תמיד נוח, השיטה היא ללא סיכונים או תופעות לוואי.

לקריאה נוספת בנושא: סיבוכים בלידה

פרוסטגלנדינים באמצעות ג'ל או נר- חומר המעודד את התכווצות הרחם ומקדם את הלידה, נחשב ליעיל ובטוח, אך עם זאת כדאי לדעת שבאמצעות הפרוסטגלנדין עלולה היולדת לסבול מצירים חזקים מאוד, תכופים וכואבים דבר אשר עלול להיות מסוכן ובעייתי לנשים שבעברן עברו ניתוח קיסרי.

סטריפינג  או פקיעת קרומים מלאכותית- במסגרת שיטה זו  המטפל מחדיר מכשיר מיוחד או מבצע את התהליך בפעולה ידנית. הקרומים שתוחמים את שק מי השפיר נפקעים ומן הנוזל משתחררים פרוסטגלנדינים. מעבר לזאת נוצר מגע ישיר בין העובר לשריר הרחם, מה שגורם לרחם להתכווץ ולזרז את הלידה.

ניתן לבצע זאת רק כאשר יש פתיחה מעל ל- 3 סנטימטרים בצוואר הרחם, כך שהמטפל יכול להחדיר אצבע או שתיים ולבצע את הפרדת קרומי השק העוברי מדופן הרחם בנוסף זירוז בשיטה זו יבוצע החל משבוע 38 ורק כאשר העובר נמצא בתנוחת ראש.

התהליך עצמו עלול לגרום לאי נוחות, אך להבדיל ממה שנהוג לחשוב, אין בו סיכונים ממשיים לדימום, לצניחת חבל הטבור או לזיהום מקומי ואין הוא גורם לתופעות לוואי,  הסיבה להתרחשות של אחת התופעות המוזכרות להלן היא בביצוע לא תקין של התהליך.

פיטוצין- נערכת במצבים בהם צריכים זרוז לידה מיידי וכשקיימת כבר פתיחה ברחם. נהוג לתת ליולדת פיטוצין דרך עירוי לתוך הוריד. הפיטוצין מדמה את פעילותו של ההורמון אוקסיטוצין, הגורם להתכווצות הרחם ואחראי על התחזקות הצירים וראשית תהליך הלידה. לא אחת מדווח על כאבים עזים מהצירים ובמקרה זה נהוג לתת אפידורל או תרופות אחרות לשיכוך כאבים.

לסיכום זירוז לידה מלאכותי מעלה את הסיכון לניתוח קיסרי ושיעור הניתוחים הקיסריים בקרב נשים שחוו זרוז, גבוה יותר בהשוואה לנשים בלידות רגילות. זירוז בלידה עלול לגרום לקרעים ברחם, בגלל החומרים שהיולדת מקבלת, בפרט אצל נשים עם צלקות ברחם בעקבות ניתוח קיסרי.

הצירים עזים ותכופים יותר, בהשוואה לצירים בלידה ללא זירוז ולכן, אם אין דחיפות בתהליך זרוז הלידה כדאי לאמץ שיטת טבעיות ולא מזיקות.

שיטות טבעיות לזירוז הלידה

עיסוי פטמות- פעולה המובילה לשחרורו של ההורמון אוקסיטוצין המזרז באופן טבעי את הלידה. משך העיסוי המומלץ הוא כחצי שעה בכל פעם.

יחסי מין- קיום יחסי מין לקראת הלידה, מובילים לשחרור של הפרוסטגלנדינים הנמצאים גם בנוזל הזרע וגם ברירית הרחם ותורמים להתקדמותה הטבעית של הלידה ובנוסף, גם אוקסיטוצין משתחרר בעת קיום יחסי מין ומאיץ את תהליך הלידה.

הליכה- הליכות לקראת תאריך הלידה המשוער תורמות להפרשת אוקסיטוצין. יש הגורסים כי אם כבר ללכת אז כדאי לעשות זאת בחוף הים על החולות הרטובים, כי אז מקבלים עיסוי טבעי בכפות הרגליים, שעשוי אף הוא לסייע בזירוז הלידה.

שתיית תה פטל- המיתוס לפיו תה פטל מזרז לידה אינו מדויק, מה שכן שתיית תה פטל החל מן השבוע ה-34 להריון מומלצת מאוד ותודות לשתייה הקבועה של תה הפטל, טונוס שריר הרחם יהיה מאוזן יותר והצירים צפויים להיות יותר אפקטיביים. במשך כל ציר תהיה התכווצות חזקה יותר ואחרי הציר תחווה היולדת מנוחה מלאה ואיכותית יותר.

קיראו בהרחבה על: לידה טבעית

הסיבה לכך היא שעלי הפטל מכילים טאנינים, שזהו חומר הגורם להתכווצות של התאים ומשפיע גם על הויסות של שריר הרחם. לקראת הלידה כדאי לחלוט כפית אחת של עלי פטל אדום. במידה ואין תופעות לוואי כגון כאבי בטן ושלשול, אפשר לעלות בכמות עד לשתי כפיות ביום.

המשיכי לקרוא באתר על: חיתוך החיץ בלידה

ליחצו כאן להוספת תגובה
סגור



סגור