חופשת לידה, דמי לידה וזכויות אחרות לפי חוקי העבודה
נתחיל מכמה מילים והסבר פשוט על חופשת הלידה שמגיעה לכל יולדת בישראל, לפי חוקי העבודה שלנו. במדינת ישראל מחייב חוק עבודת נשים להוציא את היולדת, מיד לאחר הלידה, לחופשת לידה.
בעבר חופשה זו נמשכה 12 שבועות מלאים, ואילו במהלך חודש מאי 2007 הוארכה חופשת הלידה ל-14 שבועות מלאים. כעבור 3 שנים, במהלך שנת 2010 הוארכה חופשת הלידה ב-12 שבועות נוספים ללא תשלום, כאשר היולדת זכאית לוותר על הארכתה של חופשת הלידה לפי החלטתה וכמובן לאחר שיידעה את המעסיק.
למרות שבדרך כלל חופשת לידה מתחילה מיד ביום הלידה, רשאית העובדת לצאת לחופשה גם 7 שבועות לפני מועד הלידה המשוער. שימי לב כי בתנאים מסויימים הקבועים בחוק, ניתן להאריך את משך תקופת הלידה, למשל לאחר לידת תאומים. הזכות שלך (גם זכותו של האב) לצאת לחופשת לידה הנה גם במקרה של אימוץ ילד או בהבאת ילד לעולם באמצעות שירותי פונדקאות.
כל אישה זכאית לקבל דמי לידה מהמוסד לביטוח הלאומי, במידה והיא אינה חוזרת לעבודה בתקופתה של עד 14 שבועות מהולדת התינוק. אב שמעוניין לקחת בעצמו חופשת לידה יוכל להחליף את היולדת במשך חלק מהזמן (אך לא בכל התקופה), לפרק זמן שאינו יורד מ-21 ימים.
אך מי זכאי לדמי לידה? כיצד מקבלים אותם?
זכאות לדמי לידה
כאמור האישה יכולה לקבל דמי לידה מרביים במשך 14 שבועות, אם שילמה דמי ביטוח לפני תאריך הלידה, במשך עשרה מתוך 14 החודשים שלפני יום הלידה, או במשך 15 מתוך 22 החודשים שלפני תאריך הלידה.
אם שילמה רק ששה חודשים מתוך 14, אזי היא תהיה זכאית רק למחצית מדמי הלידה, ואם היא עצמאית אזי ישוקללו עבורה התקופות בהן הפרישה סכום חודשי למוסד לביטוח לאומי.
המוסד לביטוח לאומי מפרסם רשימה של חודשים שבגינם האישה זכאית לקבלת דמי ביטוח.
כדי לקבל את דמי הלידה המגיעים לאישה כחוק, עליה למלא טופס תביעה לדמי לידה, ולהגיש אותו לסניף המקומי של המוסד לביטוח לאומי. האישה יכולה לגשת לשם ולמסור את הטופס ידנית, או לשלוח אותו בדואר, אך כך או כך היא צריכה לצרף אישור לידה מבית החולים.
בנוסף לכך צריכה האישה לצרף אישור מהמעסיק על החודשים בהם עבדה באותה השנה ועל השכר שקיבלה ב-10 החודשים שלפני כן. אם העובדת לא קיבלה שכר בשלושת החודשים שלפני הלידה (בגלל שמירת הריון, מחלה, או סיבה אחרת) חובה עליה להביא מסמכים ואישורים שמפרטים את הסיבות לכך.
קיראו בהרחבה על: הריון בסיכון גבוה
עובדת עצמאית צריכה לכתוב בטופס את התאריך שבו התחילה את משלח ידה, כמו גם את שם ומספר הסניף של הביטוח הלאומי בו היא משלמת דמי ביטוח.
ישנה משמעות גם לזמן בו היולדת מבקשת את דמי הלידה. כידוע, ישנן יולדות שיוצאות לחופשת לידה לפני תאריך הלידה המשוער. במקרה כזה האישה יכולה למסור למוסד לביטוח לאומי את טופס התביעה לפני התאריך המשוער (אותו צריך לאשר הרופא המטפל), אך לא לפני שבוע 31 להריון, ולא אחרי עשרה חודשים מהולדת התינוק.
כך או כך היא זכאית לצאת לחופשת הלידה כשבעה שבועות לפני תאריך הלידה המשוער, אם היא חפצה בכך, ואז נותרים עוד שבעה שבועות לאחר הלידה לזמן עם התינוק.
במידה והיולדת ילדה יותר מילד אחד, או שהיה צורך באשפוז הנולד, היא זכאית להארכת חופשת הלידה שלה. במידה והיא ילדה יותר מעובר אחד, אזי היא זכאית להאריך את חופשת הלידה שלה בין שבועיים לשלושה עבור כל עובר שנולד.
במידה והילוד זקוק לאשפוז - היא תהיה זכאית להאריך את חופשת הלידה בין שבועיים לארבעה שבועות, תלוי בדמי הלידה שהייתה זכאית להם מלכתחילה. במקרה כזה היולדת יכולה לפצל את חופשת הלידה, אך רצוי שתהיה בחופשה לפחות בחודש הראשון שלאחר הולדת התינוק כי זהו אחד התנאים לזכאותה.
קיראי בהרחבה על: מענק לידה וזכויות אחרות במוסד לביטוח לאומי וכן מידע חשוב בנושא חזרה לעבודה
חופשת לידה לגברים
כיום יותר ויותר גברים מעוניינים לצאת לחופשת לידה שתאפשר להם לבלות זמן עם התינוק ולהתאקלם לתפקיד האבהות החדש. ואכן, משנת 1998 מאפשר המוסד לביטוח לאומי לאבות להחליף את בנות זוגם בחלק מהתקופה המיועדת לחופשת לידה. עם זאת, ישנם כמה תנאים מחמירים שצריכים להתקיים על מנת שהאב אכן יהיה זכאי לקבל את חופשת הלידה, ורצוי לתת עליהם את הדגש.
למה חופשת לידה לגברים? משום ההכרה בכך שצריך וראוי שיהיה שוויון בין המינים. כלומר להכיר בכך שגם גברים רוצים לתפקד כאבות לכל דבר לילדיהם, ושגם נשים נחוצות במקום העבודה שלהן, כי הולדת תינוק חדש לא בהכרח אומרת כי הן צריכות לצאת ממסגרת העבודה, וכי חזרה זו לא בהכרח גוררת פשרה על הטיפול בתינוק.
אך עדיין, רק מספר זעום ביות של גברים אכן מנצלים את חופשת הלידה שלהם. למעשה, אחד מכל 500 גברים יצא לחופשת לידה. יתכן כי נתון זה נובע מחוסר מודעות, יתכן כי הוא נובע מלחץ סמוי של מעסיקים, וייתכן כי הוא נובע מכך שאחד מבני הזוג לא רוצה בכך. כך או כך, יש מקום למגמה זו להשתנות, בהתאם לצרכיהם ורצונותיהם של בני הזוג.
אחד התנאים הראשונים לקבלת חופשת לידה הוא חופשת לידה של האם למשך ששה שבועות לפחות. לכן מי שזכאי לחופשת לידה הוא קודם כל גבר שאשתו זכאית לכך, ושקיבלה אותה במסגרת דמי הלידה שלה.
כמו כן, חשוב ששני בני הזוג יהיו זכאים לתקופת חופשת לידה של 14 שבועות. בנוסף, תקופת החופשה של האב לא תהיה פחותה משלושה שבועות (21 יום). תנאים נוספים הם הצהרה בכתב של בת הזוג כי היא מוכנה לוותר על חופשת הלידה שלה, וכי אכן חזרה לעבודה בתקופה זו.
קיראו בהרחבה על: גברים ותינוקות
את התביעה צריך האב להגיש למוסד לביטוח לאומי, בטופס "תביעה לדמי לידה". זאת בזהה לדרך הגשת התביעה של האישה, תוך 10 חודשים מתאריך הלידה.
פרט חשוב הוא שהמוסד לביטוח לאומי שומר לעצמו את הזכות שלא להעניק לגבר את דמי הלידה, במידה ולא נענה אחד מהתנאים האמורים. גם אם התנאים לזכאות הראשונית התאמתו, עדיין אם יוכח כי האב עסק במשלח ידו או בעבודתו בתקופה זו זכאי המוסד לשלול ממנו את דמי הלידה.
שיחות טלפון ואימיילים ללקוחות או לעובדים אחרים עשויים להיחשב כעבודה. עם זאת במידה והתנהלות זו יכול להיות מוכחת כסבירה, ובמהלכה האב אינו מקבל שכר על עבודתו, ניתן להגיש תביעה נוספת.
בנוסף, אסור לאב לצאת מהארץ בתקופת חופשת הלידה הזו, אפילו לא לסוף שבוע אחד. זאת משום שנסיעה לחו"ל קוטעת כביכול את רצף חופשת הלידה, ולכן המוסד לביטוח לאומי זכאי לסרב לקצבה. אם כן חשוב להכיר את מגבלות השיטה על מנת לא להיות מופתעים לאחר מכן.
בכל שאלה או אי הבנה אנו ממליצים להתייעץ עם עורך דין
מומחה לנושא דיני עבודה באתר: זכויות העובד