x

דיווח על תקלה

תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

יצירת קשר
חיפוש באתר
מאמרים אחרונים





כל המידע על חיסונים לתינוקות לפי הנחיות משרד הבריאות

תאריך: 20/07/2014 12:04   מחבר: מערכת אתר לידה

נושא החיסונים הוא נושא מורכב המעגן בתוכו ממצאים רפואיים שונים ולעתים סותרים, השקפות עולם שונות ולרוב הרבה מאוד אמוציות. זהו אחד הנושאים החמים בקרב הורים לילדים בשנים האחרונות. ישנן נקודות מחלוקת רבות לגבי החיסונים גם ברמה האישית וגם ברמה הקבוצתית.

התומכים בחיסונים טוענים שהם מגנים על בני האדם מפני מחלות, וכי ככל שיותר יתחסנו כך תיעלם המחלה מהעולם. המתנגדים לחיסונים טוענים כי החיסונים רק יוצרים מחלות קשות יותר, מחלישים את המערכת החיסונית, וכי כל המחלות שנעלמו כביכול בגלל השימוש בחיסונים היו במגמת ירידה עוד לפני כניסתם.

כך או כך משרד הבריאות ממליץ לתת חיסונים מסוימים באופן שגרתי לכל התינוקות בישראל, ואיתו גם אחיות טיפת חלב ורוב רופאי הילדים. לכן אין להורים כיום חשיפה רבה לדעות מנוגדות בתחום, אלא אם כן הם מחפשים אחריהן. 

מהו למעשה החיסון שנותנים לתינוק?

חיסון הוא למעשה נגיף מוחלש או מומת המוחדר לאורגניזם על מנת לאמן את המערכת החיסונית ללחום בו על ידי פיתוח נוגדנים מתאימים להשמדתו. בעוד שבמצב טבעי הגוף חולה במחלה, מייצר נוגדנים כדי להילחם בחיידקים או בנגיפים האלה, ואז יוצר לעצמו מעין זיכרון חיסוני המאפשר לו להילחם בהם בעתיד, במצב מלאכותי זה החיסון מחקה את פעולת הנגיף האמיתי ויוצר את הזיכרון החיסוני בגוף לאורך 10-7 שנים. כך אם הילד או המבוגר נחשף לנגיף הזה, הגוף יוכל להילחם בו בקלות רבה יותר.

בין קבוצת הנגיפים המוחלשים קיימים חיסון הרוטה, החיסון המרובע (MMRI) ובין החיסון המומת / חלקיקי קיימים חיסונים לצהבת A ו-B, המחומש, פרבנר (פנאומקוק), שפעת וחיסון לווירוס הפפילומה (סרטן צוואר הרחם).

מה שניתן באופן שגרתי הוא חיסון פעיל, שהוא למעשה התהליך בו המערכת החיסונית לומדת כיצד להתמודד עם הנגיף המוחלש שהוחדר אליה, באופן שיוצר סימפטומים מוחלשים שלו. חיסון סביל הוא חיסון שניתן בבתי חולים במקרה של זיהום רציני, והוא החדרת הנוגדנים באופן ישיר, מבלי לחכות עד שהגוף יפתח אותם בעצמו.

החיסונים השגרתיים - בעד ונגד

צהבת B - צהבת נגיפית מסוג B היא צהבת המועברת באמצעות נוזלי גוף. לכן מחסנים את הילודים מיד לאחר הלידה, ושוב בגיל חודש ובגיל ששה חודשים, כדי לחסן אותם מפני האפשרות שאימם חולה בצהבת נגיפית ועשויה להעביר להם אותה במהלך הלידה וחילופי הנוזלים בה.

נגד - רק אחוז אחד מהנשים בישראל חולות בצהבת B. כדי לשלול נשאות צריך לעשות בדיקת נשאות בזמן הריון (לא בדיקת נוגדנים למחלה).

קיראו בהרחבה על: צהבת ילודים

במידה והאישה בריאה הילוד לא זקוק לחיסון, והוא יכול לקבל אותו בגיל ההתבגרות. למרות שחיסון זה לא מכיל כספית, יש סיכוי של פי שניים למחלת חום כתגובה לחיסון, עד כדי מתן אנטיביוטיקה.

שעלת - שעלת היא חלק מהחיסון המחומש במועד גיל חודשיים, ארבעה חודשים, ששה חודשים ושנה, ושוב עם זריקות דחף בכיתה ב' וח'.

שעלת היא מחלה לא נעימה שמקורה בזיהום בדרכי הנשימה. היא חמורה במיוחד בקרב תינוקות רכים, שמתקשים לנשום דרך הפה. הטיפול הוא אנטיביוטי, ולרוב אין קושי להתגבר על המחלה, בעיקר כשהיא מאובחנת בפרק זמן קצר.

נגד - מחלת השעלת מופיעה כתוצאה משני נגיפים שהחיסון מכסה רק אחד מהם. יעילות החיסון נמוכה יחסית - רק שלוש שנים, והוא אינו מונע הדבקה באוכלוסייה. כמו כן החיסון מקושר לתופעות לוואי מסוכנות לעיתים.

פוליו (שיתוק ילדים) - פוליו אף הוא חלק מהחיסון המחומש. מדובר בנגיף מדבק מאוד שקיים בכל העולם. בארץ לא היה מקרה של פוליו כבר עשרים שנים, אך הוא נמצא לעתים במערכת הביוב. ישנם כמה סוגים של וירוסים מסוג פוליו, והידבקות באחד אינה מבטיחה חיסון מפני האחרים.

לרוב כשאדם יידבק בפוליו לא יהיו לו תסמינים של מחלה, למעט אולי בעיה במערכת העיכול. במיעוט מיעוטם של המקרים (5%) תופיע פגיעה במערכת העצבים המרכזית. המחלה נקראת "שיתוק ילדים" אך למעשה היא יכולה לתקוף גם מבוגרים.

נגד - כאמור לרוב מי שנחשף לנגיף לא יפתח תסמינים כלל. גם מי שיפתח תסמינים, סביר  מאוד כי תתרחש אצלו החלמה מלאה מכל תסמיני המחלה, אפילו כשמדובר בשיתוק.

טטנוס (צפדת) - זוהי מחלה שנגרמת למעשה על ידי זיהום פצעים על ידי נגיף שנקרא קלוסטרידיום טטני, חיידק המצוי באדמה ובריר של בעלי חיים ויוצר נבגים שעמידים להרתחה ולחומרים מחטאים. כשהחיידק מזהם ונכנס למחזור האדם הוא יכול לנוע דרכו וליצור עוויתות שרירים.

נגד - החיסון אמנן מפחית הסיכוי לחלות בטטנוס אבל למעשה הוא לא מונע הדבקה, כלומר הוא לא מעניק הגנה לכל המחוסנים. הטטנוס הוא נדיר מאוד בארץ, למרות שהוא קיים. עם זאת בארה"ב מדווחים יותר מקרי מוות (פי שניים) כתוצאה מהחיסון לעומת מהמחלה.

וירוס הרוטה - חיסון חדש יחסית שנכנס רק בינואר 2011. החיסון מיועד נגד נגיף הרוטה, נגיף שידוע שגורם לשלשולים והקאות בתינוקות ובפעוטות. החשופים לו ביותר הם תינוקות ופעוטות שנמצאים במשפחתון או בגן, וחשופים לנגיף מתינוקות אחרים על שידת ההחתלה. מדובר בשני טיפולים שניתנים בטיפול דרך הפה. את החיסון ניתן לקבל רק עד גיל שמונה חודשים.

נגד - וירוס הרוטה אחראי למעשה לפחות מחמישית מקרי השלשולים וההקאות בארץ. הוא אמנם יוצר סבל, אך אינו מסוכן ובמדינות מתפתחות אין דיווח על מקרי מוות מהנגיף. כמו כן לחיסון יש תופעות של תסמיני הנגיף עצמו - חום, שלשול והקאות.

לקריאה נוספת: ריפלוקס תינוקות

המרובעת (MMRI) - אדמת, חצבת, חזרת ואבעבועות רוח. חיסון המרובעת נערך בגיל שנה ולמשך שלוש פעמים וכולל את המחלות האלו. אלו מחלות ילדות שרמת הסכנה בהן נמוכה, אך אין ספק שהן יוצרות סבל ומעמסה על הפעוט.

עם זאת חשוב לזכור כי החיסונים המלאכותיים מחזיקים מעמד רק בין 10-7 שנים, בניגוד לחיסונים טבעיים (ממחלה אמיתי שתקפה את הגוף) שמחזיקים מעמד לאורך כל החיים.

הדבר משמעותי במיוחד כשמדובר במחלות ילדות אלו, משום שבעוד שהן קלות יחסית כשהן מופיעות בילדות, בבגרות הן עלולות להיות מסוכנות. לכן אם הילד לא חלה בהן בילדות וקיבל חיסון, הוא יהיה חשוף להן שוב בגיל מאוחר בו הן עלולות לסכנו.

לא חייבים לחסן תינוקות - יש אלטרנטיבה

ישנן חיסונים הומיאופתיים שפועלים למעשה בדרך דומה על הגוף - נטילת הנגיף באופן מאוד מוחלש כדי שהמערכת תתמודד איתו. חיסונים אלה עדינים יותר לגוף מצד אחד, אך לכן גם צריך לנטול אותם בתדירות גבוהה יותר, הם אינם ממומנים בידי הממשלה, ואין עליהם גוף מחקר ופיתוח כמו על החיסונים האחרים.

לקריאה נוספת: תסמונת מוות בעריסה

הבחירה אם לחסן את ילדך הפעוט, ממש לאחר לידה, היא בחירה משמעותית שכנראה שאין לה תשובה נכונה וחד משמעית. אין אנו יודעים למה ילד אחד חולה ושני לא, אם זה עניין של גנטיקה או של גורמים סביבתיים אחרים. בשני המקרים ישנם סיכונים ובשני המקרים יש רווחים.

לחצי כאן לקריאה על: טלטול תינוקות או תסמונת התינוק מהנוער

ליחצו כאן להוספת תגובה
סגור



סגור