התינוק סובל מעצירות? חשוב להבין מדוע ומה ניתן לעשות!
אחד הדברים שמעסיקים ביותר אימהות טריות אחרי לידה ראשונה הוא מערכת העיכול של התינוק. האם הוא מקבל מספיק חלב? האם הצואה שלו היא בסמיכות ובצבע הרצויים? ואכן, קשה לדעת אם היעדר חיתולים מלאים מצביע על חוסר מספק במזון, או מצביע על עצירות. קושי זה באבחנה עלול להדאיג אימהות, במיוחד כשמדובר בילד ראשון...
יציאות התינוקות, כמו גם יציאות המבוגרים, מצביעות על הבריאות הפנימית שלהם ועל תפקוד המערכות בגוף, ובעיקר של מערכת העיכול האחראית על ניקוי הרעלים.
אך ברוב הפעמים עצירות או שלשול לא מצביעים על דבר מה שאינו בריא במערכת, אלא את הרגלי התזונה של התינוקות, הרגלים אותם ניתן לשנות בקלות רבה, משום שלהורים יש את השליטה לשנותם. כל שצריך הוא הידע. מאמר זה מנסה לסקור את הסיבות המרכזיות לעצירות אצל תינוקות, את הדרכים לאבחונן, ואת דרכי הטיפול הביתי בהן.
כיצד ניתן לזהות עצירות אצל תינוקות?
לכל תינוק יש את מספר היציאות הנורמאלי עבורו. ישנם תינוקות שאוהבים לשחרר צואה לאחר כל ארוחה, וישנם כאלה שממתינים לכך יום שלם. הבדלים פרטניים אלה בין תינוק לתינוק נובעים מהשוני בין כמויות האכילה, הרכבי החלב, רמת הפעילות המוטורית, ומהירות חילוף החומרים. אין דבר מה טוב יותר מהשני, וכל תינוק מוצא את הקצב שמתאים לו.
בנוגע להאכלה מספקת (חשש ששייך בעיקר לנשים מניקות) ניתן ככלל למדוד האכלה לא רק באמצעות כמות היציאות היומית, אלא גם במספר הפעמים של מתן השתן.
כך שאם התינוק מפריש צואה פעם אחת ביממה, אך מלבדה יש לו חיתולים רטובים נוספים, רוב הסיכויים הם שהוא מקבל מספיק מזון מאימא. דרך נוספת לראות אם הוא קיבל מספיק חלב היא מידת הנינוחות לאחר ההאכלה.
אך אם ישנו חשש לדאגה כי לתינוק יש עצירות, ניתן לשים לב לכמה רמזים בולטים: ראשית אם קיים שוני בכמות היציאות הנורמאלית, כלומר אם חלה ירידה בכמויות בהתייחס לדפוסי העבר.
למשל אם עוברים יומיים מאז היציאה האחרונה, ואם רואים כי התינוק מרגיש שלא בנוח כשהוא מתאמץ לשחרר יציאה.
דרך נוספת היא להתבונן על מרקם הצואה - אם הוא "קשה" או "יבש" יותר מהרגיל, ייתכן כי התינוק אכן מתקשה להעביר אותו במעיו.
אימהות רבות אינן מודעות לכך, שגם אם פתאום נמצאו יציאות נוזליות מאוד בחיתול התינוק, אזי לא מדובר בהכרח בשלשול, אלא ייתכן כי מדובר ביציאות רכות יותר שהצליחו לחמוק מבעד לחסימת המעי התחתון, וכי בכל זאת ישנם גושים גדולים יותר שאינם יוצאים החוצה מפאת עצירות. לכן יש לשים לב לשינויים בצואת התינוק.
סיבות נפוצות והסברים - עצירות אצל תינוקות
אחת הסיבות הנפוצות היא השימוש ב"פורמולה" לתינוקות, בניגוד להנקה. נמצא כי תינוקות יונקים לוקים בעצירות לעתים רחוקות בלבד.
קיראי בהרחבה על: תזונה נכונה בתקופת ההנקה
זאת משום שהנקה שומרת על האיזון הנכון בין שומן לפרוטאין, ולכן תינוקות יונקים מפיקים צואה שהיא כמעט תמיד רכה. אם התינוק אוכל מפורמולה, ייתכן כי דבר מה בתמיסה עצמה גורם לו לעצירות. רצוי לנסות להחליף את התמיסה בתמיסה אחרת, בתקווה שזו תיצור הקלה אצל התינוק.
לעתים עצירות מופיעה בסביבות גיל שישה חודשים בגלל המעבר למזונות מוצקים. אם רוב המזון המוצק מתבסס על ירקות ופירות, אזי רצוי להוריד פירות כגון בננה, ולהוסיף שזיפים.
אם המעבר למצוקים מתבסס בעיקר על דגני אורז, שהוא אחד המזונות הנפוצים ביותר שנותנים לתינוקות. מזון זה אינו מכיל סיבים תזונתיים רבים, ולכן הוא עלול לגרום לעצירות.
מומלץ לקרוא גם על: תופעת הריפלוקס בקרב תינוקות
סיבה נפוצה נוספת היא ההתייבשות. אם התינוק לא מקבל מספיק נוזלים (דרך ההנקה, המזון או מי שתייה) הוא עלול להתייבש, מה שהופך את הצואה ליבשה וקשה למעבר.
במקרים נדירים יותר, עצירות עלולה להיגרם ממצב רפואי סמוי, כגון למשל תת פעילות של בלוטת התריס, בעיות מטבוליות, אלרגיות למזון ואפילו חיידק הבוטוליזם.
לכן לעתים רצוי בכל זאת לבדוק את התינוק אצל הרופא, רק כדי לוודא שהכול בסדר. רופא יוכל גם לתת הנחיות נוספות במקרה וכל שאר המאמצים נכשלו.
קיראו בהרחבה על: התפתחות תינוקות בשנה הראשונה לחייהם
כיצד ניתן לטפל בעציאות או קיבה קשה אצל תינוק בלי ללכת לרופא?
פעילות גופנית היא אלמנט חשוב בשמירה על בריאות מערכת העיכול, הן במבוגרים והן בתינוקות. אם התינוק זוחל, יש לעודד אותו לזחול, אך אם הוא עדיין לא מתנועע לבד, רצוי להפעיל את אזור הרגליים כדי לעודד זרימת דם למעיים. התנועה היא תנועת "פידול", בדומה לרכיבה על אופניים.
מאותה סיבה בדיוק רצוי גם לעסות את הבטן התחתונה. מדדו כשלוש אצבעות מתחת לטבור והתחילו בתנועות סיבוביות לכיוון השעון (הכיוון חשוב מאוד משום שזהו כיוון הפעילות של המעיים).
עשו זאת למשך כמה דקות. ניתן גם לעשות ממש עיסוי למעיים עם שמן עיסוי מיוחד לתינוקות, כמו גם להוסיף לשמן בסיס (כגון שמן שקדים) כמה טיפות של שמן ג'ינג'ר, שמסייע לפעילות מערכת העיכול.
בנוגע למאכלים - רצוי לבדוק אפשרות להחליף את סוג הפורמולה, או להחליף את דגני או חטיפי האורז בדייסת שעורה או שיבולת שועל, ואף להוסיף מחיות של פירות או ירקות לדייסה, בעיקר שזיפים, אפרסקים ואגסים שנחשבים למעודדי יציאות.
אם כל זה לא עוזר, רצוי לשאול את הרופא על משלשלים קלים שנמכרים ללא מרשם (למרות שאסור בתכלית האיסור לתת דבר מה שלא באישורו של הרופא).
חשוב שלא להפסיק את המאמצים האחרים, משום שהמטרה היא להוריד את התינוק מהמשלשלים בהדרגה, ולא שיתמכר להם, ויהיה תלוי בהם לשם יציאות סדירות.
רצוי לבדוק גם את פי הטבעת, על מנת לוודא כי המאמץ ביציאות לא יוצר פצעים קטנים סביב הפתח. במידה וישנם פצעים, כדאי למרוח אלוורה, או משחה אנטיספטית, לפי הוראות הרופא.
ככלל רצוי לא לדאוג - תינוקות שונים עוברים תקופות שונות במערכת העיכול שלהם. אך כן רצוי להתחיל בטיפול כלשהו, על מנת להקל על הסבל וחוסר הנוחות של התינוק הרך.
קראו באתר גם על: כיצד לבחור מושב בטיחות לרכב?