שיתוק ע"ש ארב ומקרי רשלנות רפואית בלידה
שיתוק על שם ארב ERBS PALSY היא פגיעה שנגרמת ליילוד במהלך לידה בדרך כלל, במצב בו התינוק גדול מידי ולא יכול לעבור בחופשיות בתעלת הלידה והכתפיים נתקעות. במצב כזה מופעל כוח רב מצד הצוות המיילד לצורך חילוץ היילוד מה שגורם להפעלת לחץ רב על הכתפיים ועל חוליות עמוד השדרה הצווארי.
מצב זה יכול לגרום לפגיעה עצבית, חולשה בשרירים ואף לשיתוק מלא של הגפיים העליונות. ישנם גורמים שונים לתופעה זו, משקל גבוה של העובר, משקל גבוה של היולדת וכדומה.
גורמים אלו במידה והם מזוהים על ידי הצוות המטפל יכולים לבוא לידי פתרון על ידי ביצוע הליך של ניתוח קיסרי בכדי למנוע את כליאת הגפיים, גילוי של היצרות כתפיים בשעה שראש העובר כבר בחוץ הוא מאוחר מידי ואין ברירה אלא להמשיך בלידה רגילה.
במקרים שנגרם שיתוק על שם ארב מוגשות לעיתים מזומנות תביעות בטענה של רשלנות רפואית.
תביעת רשלנות רפואית - שיתוק ע"ש ארב
פסק הדין בשאראת זאהי, בשאראת נדיה ובשאראת בשארה נגד בית החולים הצרפתי נצרת עסק בלידה אשר לאחריה סבל התובע מספר 1 משיתוק על שם ארב בידו השמאלית.
נדיה בשאראת הגיע לבית החולים הצרפתי בנצרת ביום 22.09.85 בשעה 00:30 במצב של לידה אקטיבית עם פתיחה של חמישה ס"מ כשהיא בת 31 זהו הריונה הרביעי, היא בשבוע ה- 39 (שבוע אחד לפני תאריך הלידה המשוער) להריונה.
לאחר כשעתיים ילדה נדיה בנוכחות המיילדת בלבד (הרופא התורן לא נכח בחדר הלידה), נדיה דווחה על משיכות חזקות מצד המיילדת ובגיליון הרפואי צוין חשש לשבר בעצם הבריח.
התובעים (הילד והוריו) טוענים כי הסיבוך שהתרחש בלידה נבע כתוצאה מרשלנות, ליולדת לא נערכו הבדיקות המתאימות טרם הלידה, לא נלקחה בחשבון האפשרות כי העובר הוא עובר גדול (מקרוזומי) וכי יש לבצע ניתוח קיסרי, וכן יש חוסר ברישום הרפואי.
לקריאה נוספת: בדיקות בהריון - בדיקות שחשוב לבצע במהלך הריון
המומחה הרפואי מטעם התובעים ד"ר שרף טען כי השיתוק נגרם כתוצאה מחילוץ "דרמטי" והופעל לחץ על הכתפיים, כן נטען כי היולדת הייתה "רזה" יחסית אך בכל זאת עלתה (באופן יחסית למשקלה) לקראת הסוף, מעבר לכך בהריון השלישי נולדה תינוקת במשקל 4.150 ובדרך כלל כל עובר שוקל יותר מקודמו.
בית החולים טען כי לא התרשל וביצע את כל הבדיקות שהיה צורך לבצען, הנזק שנגרם היה בלתי צפוי ולא ניתן היה למנוע אותו, כן טען כי התביעה התיישנה.
המומחה הרפואי מטעם ההגנה פרופסור ברנדס טען כי מהלך ההריון היה תקין וכי לא הייתה עליה משמעותית במשקל היולדת, השיתוק יכול להיגרם גם בלידה רגילה ועצם זה שנגרם לא מעיד בהכרח על רשלנות מצד בית החולים.
קיראי גם על: מהן הבדיקות המבוצעות במעקב הריון?
בית המשפט דחה על הסף את טענת ההתיישנות. בית המשפט קבע כי בית החולים התרשל מאחר ולא שקל את האפשרות של ניתוח קיסרי לאור האינדיקציות של עליה במשקל היולדת, עוברים קודמים גדולים ומשקלו הגבוה של העובר הנוכחי.
בין המומחים התעוררה מחלוקת באשר להגדרת משקלו של עובר מקרוזומי, התביעה טענה כי מדובר בעובר מעל 4.00 ק"ג וההגנה טענה לעובר מעל 4.5 ק"ג.
פסיקת בית המשפט
בית המשפט קבע כי בהתאם לספרות הרפואית נכון לזמן הלידה עובר גדול הוגדר מעל 4.00 ק"ג ומעבר לכך לנוכח משקל העובר הקודם העובר הזה יכול היה להגיע גם למשקל של 4.5 ק"ג (כאמור ההחלטה על ניתוח קיסרי הייתה חייבת להינתן על פי הערכה).
העובדה כי בגיליון הלידה לא היה רישום לגבי משקל העובר קודם ללידה הוגד כחסר ראייתי ולכן הועבר נטל ההוכחה לבית החולים ובית החולים לא הצליח להרים את הנטל ולהוכיח כי לא התרשל.
בית המשפט קבע כי במקרה זה התגלתה רשלנות רפואית ונתן לצדדים ארכה של 30 יום להגיע להסכמה לגבי הנכות.
במידה ונתקלתם במקרה של רשלנות רפואית בלידה יש לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום.
המשיכי לקרוא על: חדר לידה - כל המידע וכל התשובות לכל שאלה שלך...