ילד ראשון - כל המידע וכל התשובות לכל שאלה שלך!
אין דבר מרגש יותר מאשר הולדת הילד הראשון. ואם הוא הנכד הראשון אז בכלל השמחה היא עצומה. ילד ראשון מסמל שהכול קורה בפעם הראשונה: ההריון הראשון, הלידה הראשונה, הפעם הראשונה בהם רוכשים דברים לתינוק, והפעם הראשונה בה מטפלים בתינוק - מחתלים אותו, רוחצים אותו ומניקים אותו. כל כך הרבה דברים נערכים בפעם הראשונה ובסמיכות כל כך גבוהה זה לזה, שאין פלא כי לצד השמחה הגדולה וההתרגשות נמצאים גם פחדים גדולים.
ילד ראשון מציב אתגרים גדולים - הן מבחינה נפשית, הן מבחינה מערכתית, ואפילו מבחינה כלכלית. מאמר זה מנסה לגעת בכל האספקטים האלה, על מנת למצוא דרכים להקל על ההורים הטריים בהתמודדותם עם המעבר להורות ובלידת הילד הראשון.
כיצד לומדים להיות הורים?
הורות נחלקת לשני אספקטים מרכזיים: טיפול אינסטרומנטאלי (החתלה, הלבשה, רחיצה וכו) וטיפול רגשי (הבעת חום, תמיכה, חיבה גופנית וכו). את הראשון ניתן ללמוד בקלות בכמה מסגרות, בעוד שהשני תלוי בנטייה הטבעית של כל אחד מאיתנו, בדרך בה ההורים שלנו התייחסו אלינו, ובדרך בה אנחנו תופסים את הסיטואציה.
חלקו הבסיסי של הטיפול האינסטרומנטאלי קל ללמידה, וניתן אפילו להשתלט עליו בבית החולים לאחר הלידה. האחיות במחלקת היולדות ילמדו כיצד לחתל את התינוק, כיצד לרחוץ אותו וכיצד להלבישו. זאת גם יוכלו להראות לכם בקלות חברים שכבר נולד להם ילד. 
אך ישנם חלקים אינסטרומנטאליים מורכבים יותר, שכל הורה מסגל לעצמו. דוגמה לחלקים אלה הם הרגלי השינה והאכילה, ובגילאים טיפה מאוחרים יותר חינוך וגבולות. כאן ישנה גמישות סובייקטיבית רבה יותר, וכל הורה בוחר לעצמו את הדרך שלו.
ניתן להתייעץ בפורומים להורים, ועם אנשי מקצוע, אך חשוב שכל דרך שתיבחר תהיה דרך שלהורה יהיה נוח איתה.
רק אם להורה יהיה נוח הוא יוכל לעמוד בקריטריון החשוב ביותר בגידול ילדים - עקביות.
אם יאמרו להורה שעל הילד לישון בשבע בערב ואילו הוא חוזר מהעבודה בשבע וחצי, אזי אולי יוכל לצאת מהעבודה מוקדם בשבוע הראשון, אך בסופו של דבר הוא יאלץ לחזור ולהשכיב את התינוק בתשע.
לכן חשוב לבחור את השגרה ואת ההדגשים בדרך בה ניתן יהיה להיות עקבי בחינוך הילדים על מנת ליצור אצלם תחושה של ביטחון בעולם ובמה שסובב אותו.
דרך נוספת היא פשוט לשמש דוגמה אישית. תנו לפעוט לראות שההורה מסדר אחריו בכל פעם, שאינו מקלל או צועק, וגם הוא יתנהג אותו הדבר.
האספקט הרגשי אצל ההורה הוא כבר מורכב יותר. יש הורים שרוצים לתת לילדיהם את החום והחיבה שהם מרגישים כי מעולם לא קיבלו מהוריהם, אך כשזה מגיע לרגע האמת הם אינם מסוגלים לכך.
ואיך ידעו לעשות משהו עבור האחר שמעולם לא עשו עבורם? רצוי להתייעץ עם ההורה השני, לשתף אותו בחששות וקודם כל לראות אם תחושה זו היא אובייקטיבית או שהיא נובעת מפחדים כמוסים של ההורה.
אם תחושה זו אכן מוכחת כאובייקטיבית, וגם אם לא אך ההורה מעוניין בכל זאת בפעילות שתמשיך לגבש בין השניים, ניתן לעשות יחד פעולות שדורשות מגע פיזי מוגן, כגון: עיסוי תינוקות, שחיית תינוקות, בייבי יוגה וכן הלאה. פעולות אלו יאפשרו להורה לרכוש את הביטחון לו הוא זקוק.
ילד ראשון והמעבר לתפקיד ההורי
אכן, לידת ילד ראשון מלווה פעמים רבות באמביוולנטיות רבה. ההורים לעתיד לא רק ניצבים בפני משהו חדש, אלא גם בפני סיום של הרבה מאוד דברים ישנים אליהם התרגלו.
התחושה היא כי גם ההורה נולד במובן מסוים מחדש, משום שהיום של לידת בנו או ביתו הראשונים הוא בעצם היום הראשון של שארית חייו, ובלי משים הוא הפך להיות בתפקיד שונה, בתפקיד הורי.
לקריאה נוספת: איך לבחור שם לתינוק?
המעבר לתפקיד ההורי הוא חלק משמעותי מלידתו של ילד ראשון. עד לפני כן הכיר האדם את התפקידים שיש לו בחייו, וידע כיצד להתמודד איתם. אם ההורות הגיעה אליו בגיל צעיר, בו הוא לומד להתמודד עם תפקידים משמעותיים נוספים כמו תפקיד בן הזוג, תפקיד אחראי בעבודה, תפקיד המפרנס וכן הלאה, יכול להיות מצב בו התפקיד ההורי יהווה עומס משמעותי על המערכת, אך גם יכול להיות מצב בו דווקא מתוך המקום שלומד כל הזמן לווסת את חייו החדשים התפקיד ההורי יתקבל בהרמוניה גדולה יותר.
אך אם ישנו מצב בו ההורות מגיעה בגיל מבוגר יחסית, לאחר כמה שנים של הרגלים מסוימים ושגרת חיים מסוימת, היא עשויה להיות מאיימת על סגנון החיים הקודם, בעיקר אם הוא לא נתפס ככל כך נורא.
ואכן כל התחלה חדשה היא גם סיום של השלב הקודם, וההורים לעתיד מרגישים כי ההורות דורשת מהם מידה מרובה של הקרבה. תחושה זו היא אכן נכונה, והיא חלק חשוב מההבנה מהי ההורות.
קיראו: התמודדות רגשית לאחר הלידה מפי הפסיכיאטר ד"ר אילן טל
ההקרבה היא ההבנה כי עומדים להביא לעולם יצור שהוא חסר אונים, שזקוק להוריו על מנת להתפתח כשורה. לכל זוג הורים יש תפיסה אחרת של הדרכים בהן ניתן לסייע לתינוקם להתפתח כשורה, אך בשורה התחתונה - זוהי המחויבות ההורית.
חלק מהקרבה זו משמעה שההורה לא בהכרח יכול להמשיך את סגנון חייו הקודם, עליו לוותר על מנת להיטיב עם ילדו. וויתורים אלה עשויים להיות כלכליים, כמו ויתור על בילויים תכופים, ועשויים להיות אף קשים יותר כמו ויתור על התקדמות בעבודה או ויתור על זמן פנוי.
יש הורים שמרגישים שעבור הילוד החדש הם וויתרו על החופש שלהם, משום שהם לא יכולים לבוא וללכת כאוות נפשם, ויש כאלה אפילו שמרגישים שהם וויתרו על הזוגיות שלהם, משום שהם פוחדים כי בן הזוג יהיה עסוק בילד ולא בהם. כך או כך תחושת ההקרבה הזו עלולה ליצור חרדות ופחדים רבים. למרות הקושי זהו חלק טבעי מהמעבר להורות.
צפי בסרטון המסביר כיצד להרגיל את הילד הראשון שלך לשינה בשעות הלילה:
חשבון נפש עם ההורים שלנו
המעבר להורות הוא כאמור מעבר מאוד אמוציונאלי, ובמהלכו אנחנו עסוקים ללא הפסקה לא רק באיך התינוק שלנו יהיה, אלא גם איך אנחנו נהיה כהורים. קשה במיוחד לחשוב על עצמנו כהורים, כאשר לא היו לנו דמויות ראויות לחיקוי, כלומר כשההורים שלנו היו רחוקים מלהיות אופטימאליים.
חלקנו לא עסוקים בכך כלל, אך עבור אחרים המחשבה על שחזור הדפוסים של ההורים היא קשה מנשוא. אלה עלולים ללכת אל הקיצוניות השנייה. רצוי לגשת לייעוץ או טיפול על מנת לדעת כיצד ניתן יהיה לגשר על הפער הזה - בין מה שהיה בפועל, למה שההורה הטרי היה רוצה שיהיה, על מנת שלא לעשות "פיצוי יתר" לילדים ובכך ליצור קושי אחר.
קראי גם על: הדרכת הורים בהצבת גבולות לילדים
ילד ראשון = מחויבות כלכלית ברמה חדשה
לקראת הילד הראשון הורים רבים מנסים למצוא את הטוב ביותר. ישנה תחושה כי רק אם לילד יהיו את הצעצועים הטובים ביותר, את העגלה הטובה ביותר ואת המנשא הטוב ביותר אזי זה יוכיח את המחויבות ההורית כלפיו, כלומר את מידת האהבה של ההורים.
זה מתחיל בתקופת ההריון, בה התחושה היא כי אם לא הולכים לבדיקות פרטיות שעולות אלפי שקלים אזי פרט מסוים עלול ללכת לאיבוד. בבסיס הנטייה הזו נמצא החשש כי ההורה לא יכול להביא ילדים בריאים לעולם, וחוסר ביטחון מכך שהוא יכול לסייע להם לשרוד.
כך הורים פונים לאינטרקומים מסוגים שונים, מזרנים מיוחדים עם תחלופת אוויר שיועדה למנוע מוות בעריסה, ועוד ועוד. כששומעים את כל מה שה"מומחים" היום מציעים לקנות לתינוק עלולים לחשוב כי לשמור על בריאותו של התינוק היא משימה כמעט בלתי אפשרית. הורים רבים נבהלים מכל אפשרות שתהיה שם בחוץ, נדירה ככל שתהיה, והפחד הזה גורם לנו לצרוך עוד ועוד.
אך רצוי לקחת דברים בפרופורציות. הרי גם אנחנו שרדנו למרות שלא היה בנמצא חצי מהציוד לתינוקות שנמצא היום. וההורים שלנו נסעו ברכבים בכלל בלי חגורות בטיחות מאחורה, וגם הם שרדו את ילדותם. לכן רצוי להירגע ולהוריד ברמת ההיסטריה.
עדיף להיות קצת יותר נונשלנטי ולשדר לילד כי הוא מספיק חזק ועמיד, מאשר לרוץ אחריו עם נעליים בולמות זעזועים ומוצץ אורתודנטי במאה שקלים, מה שישדר לו כי העולם הוא מסוכן וכי הוא לא מספיק חזק בשביל לדאוג לעצמו.
דרך נוספת לחסוך בעלויות הילד הראשון היא לחרוש את אתרי היד שנייה. אתרים אלה מציעים פעמים רבות מוצרים במחירים מצוינים, שנותרו במצב מעולה. עם זאת, למרות החשיבות שבחיסכון, ישנם דברים שרצוי לא לחסוך עליהם, או לפחות לקנות אותם חדשים.
מושב בטיחות לרכב למשל הוא מושב שעמידותו ותקינותו מותנית בתוחלת חייו. אם קונים את המושב ביד שנייה סביר להניח כי הוא שירת את הילד במשפחה למשך כמה שנים טובות, מה שאומר שהוא כבר אינו בטיחותי.
בדיוק מאותה סיבה רצוי לקנות מזרון חדש, גם אם רוכשים בסיס למיטה ביד שנייה. הסיבה לכך היא כי מזרנים ישנים עשויים היו לצבור אבק ובקטריות, כמו גם משקעים בגוף המזרון שהופכים אותם כבר ללא תקינים לגב התינוק.
לכן רצוי בכל זאת לקנות מזרון חדש (גם אם לא מהמשוכללים ביותר, אלא כזה שיש עליו תוו תקן). בקשר לסל-קל, עגלות, שידות החתלה ואמבטיות גורם הזמן לא משנה (אלא אם הסל-קל משרת תינוקות באופן רצוף כבר יותר מארבע שנים).
ויש לזכור כי טווחי המחירים השונה מאפשר קניות בטוחות לא במחירים גבוהים מדי. מה שחשוב זה תו התקן האירופאי או האמריקאי (הגרמני והאוסטרלי למחמירים) ולא המותג שמוכר אותו. חשובה גם הנוחות (החלפת הבדים, מהירות חגירת חגורות הבטיחות), אך גם היא לא בהכרח מגיעה רק בתשלום של אלפי שקלים.
עם זאת, גם כשמנסים לחסוך מכל כיוון אפשרי, עדיין מדובר בהוצאה משמעותית. שימרו על הבגדים, הרהיטים והסלקלים והעגלות למיניהן לילדים הבאים. ככה ההוצאות יקטנו מלידה ללידה. אין ספק כי ילד ראשון עולה יותר מהאחרים, וזאת גם הסיבה שהמוסד לביטוח לאומי נותן מענק לידה גבוה יותר לילד הראשון מאשר לילדים העוקבים.
קראי בהרחבה על: מענק לידה וזכויות נוספות
ילד ראשון הוא בדרך כלל גם נכד ראשון
נכד ראשון לסבא ולסבתא מהווה התרגשות גדולה, אך גם מקור לחיכוכים. ברוב המקרים הסבא והסבתא רוצים להיות מעורבים בגידול הנכד, וזו עזרה נפלאה לשני ההורים.
אך במקרים רבים ההורים הטריים עלולים לחוש את המעורבות הזו כמעיקה ומתסכלת, בעיקר אם היא לא מתחשבת בצרכיהם. כשמדובר בנכד ראשון, סבא וסבתא כיום לא יכולים להסתמך על הידע שלהם מפעם.
העולם השתנה בעשורים האחרונים, וכיום המצרכים לתינוקות שונים לחלוטין מהמצרכים שהיו כשההורים היו תינוקות. מה גם שעבור סבים וסבתות רבים הפעם האחרונה בה החזיקו תינוק על הידיים, או חיתלו אותו, הייתה לפני זמן רב.
לכן התפקיד שהיה שייך פעם לסבא ולסבתא, תפקיד ההדרכה והידע, כבר לא רלוונטי לימינו אנו, בהם הטכנולוגיה משתנה חדשות לבקרים ואנשים נוטים ללדת בגילאים מאוחרים יותר.
שוני זה עלול לגרום לתפיסות של הסבים והסבתות להיות מיושנות יותר, לא עדכניות. אם הם אינן מסוגלים לראות זאת, זה עלול ליצור חיכוכים רבים בינם לבין ההורים, שמעדיפים שלא יתערבו להם בקבלת ההחלטות.
לעתים התפיסות אינן מיושנות, אך ההורים עצמם אינם פתוחים להקשיב. במצב כזה רצוי לא לבלות זמן רב יחד, על מנת לא ליצור סביבה מלחיצה עבור כל בני המשפחה.
אבל כמובן שנוכחות הסבא והסבתא יכולה להיות נפלאה ומסייעת לאין שיעור. אם מצליחים להגיע להרמוניה, באמצעות שיחה כנה וסימון גבולות, אזי העזרה שהם מגישים והאהבה שהם רוכשים לתינוק הקטן (והוא להם) יכולה לסייע לכולם. יש כמובן גם סבא וסבתא רגישים מספיק בשביל לסמן את הגבולות לעצמם, אך גם אם לא הם מסוגלים להקשיב, הרי גם להם היו הורים שהתערבו בכל דבר.
המשיכי לקרוא על: תזונת תינוקות ב-12 החודשים הראשונים לחייהם
