x

דיווח על תקלה

תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

יצירת קשר
חיפוש באתר
מאמרים אחרונים





כל המידע וכל התשובות לכל שאלה שיש לך בנושא הריון!

תאריך: 23/02/2015 16:05   מחבר: מערכת אתר לידה

מישהו אמר פעם כי הריון מתחיל "כנצנוץ בעיניהם של ההורים". ואכן, חלק מההריונות אכן מתחילים כך- זוג שנפגש ומתאהב עד כדי כך שהמחשבה על פרידה אינה נסבלת, ומחליט לקשור את חייו אחד עם האחת בהבאת ילד לעולם.

ואכן, אין מה שקושר בני זוג יחד יותר מילד משותף - לא טקס הנישואין, לא קניית רכוש, ואפילו לא חיית המחמד האהובה ביותר.

הריונות אחרים מתחילים קצת אחרת - באופן לא מתוכנן. מהנתונים הסטטיסטיים עולה כי בעולם המערבי (כן, גם כיום עם שפע הבחירות והמודעות לאמצעי הגנה) כ-50% מההריונות אינם מתוכננים!

בעוד שחלק בוחרים לסיים את ההריונות האלה, רבים מחליטים להמשיך אותם. בחירה זו עשויה להתברר כדבר הטוב ביותר שקרה להורים.

כך או כך, הריון הוא חוויה מהממת בעוצמתה עבור כל מי שחווה אותה ממקור ראשון - כולל את האם, האב, הדודים, הסבא והסבתא .

הכנות לפני הריון - המדריך המלא!

רצוי להכין את הגוף להריון עוד לפני שמתחילים לנסות ממש, ויש שמכנים את השלב הזה "השליש המקדים". ההכנה הרצויה היא קודם כל הגעה למשקל גוף תקין, גמילה מסיגריות והפסקת עישון, והורדת כמויות קפה (לא יותר מ 2-3 כוסות ליום) ואלכוהול.

רצוי מאוד להתחיל בנטילת תוספת חומצה פולית (לא משנה אם בדיקות הדם מראות שישנו חסך או לא), ולעשות בדיקות דם מקיפות שמראות אם ישנו חסך בגוף כגון ברזל וסידן שהכרחיים לתקינות ההיריון.
שבוע 22 להריון - אולטרה סאונד
רצוי לעשות בדיקות גנטיות לפני ההריון, ואף לבדוק לאילו מחלות מסוכנות להיריון את מחוסנת כגון אדמת, נגיף ה-CMV, טוקסופלזמוסיס, ואבעבועות רוח.  

הכניסה להריון

הריון הוא תקופה המלווה פעמים רבות בפחדים. פחדים לשלמות הגוף, פחדים לשלמות העובר, פחדים מהשינויים שעומדים לבוא. אך הפחדים והחששות מגיעים פעמים רבות עוד הרבה לפני, בתקופה שלקראת ההריון.

שנים רבות אנו כנשים עסוקות בחשש מכניסה להריון, וניסיון להשתמש בכל אמצעי כדי למנוע אותו: גלולות למניעת הריון, קונדומים, זריקות, ולעתים גם דיאפרגמות וספוגיות. אנו נחרדות אם הווסת מאחרת ביומיים, ורצות לשירותים לכל סימן שאולי היא הגיעה.

בשלב הזה נדמה כי כל נשיקה עלולה להכניס להריון אם היא לא מלווה בחוצץ כלשהו, וכמות המשאבים הכלכליים והאנרגטיים שמושקעת במניעת ההיריון הכמעט-בלתי-נמנע הזה היא חסרת פרופורציות.

ואז בני הזוג רוצים להיכנס להריון, ופתאום הפחדים מתחלפים לחלוטין. הקלות הבלתי נסבלת בה תפסנו את הכניסה להריון קודם לכן, הופכת למשימה בלתי אפשרית בעינינו.

אנו שומעות על זוגות סביבנו שנעזרים בטיפולי פוריות, סופרות את כמות הסיגריות שעישנו ואת הבירות שלגמנו, כמו גם את השנים שחלפו להן כל כך מהר (הגיל הממוצע לכניסה להריון עולה מדי שנה), וכולנו סימן שאלה אחד גדול "האם אני בכלל יכולה להיכנס להריון?"

למידע נוסף בקרו באתר: יומן הריון

גם השמועות על ספירת הזרע הנמוכה של הגברים בעידן המודרני לא עוזרות. פתאום אנו מוצאות את עצמנו מעיפות בבני-זוגנו מבטים צדדיים וחשדניים: "אולי הוא מעשן יותר מדי? אולי התחתונים שלו צמודים מדי? אולי הוא יושב מול המחשב שעות ארוכות מדי?".

חששות אלה רודפים אותנו כבר בניסיונות הראשונים, בעיקר אם הם לא הניבו דבר.

הציפייה לבדיקת ההריון החיובית, האכזבה, והצורך להמתין עד החודש הבא הופכת להיות כמעט בלתי נסבלת ככל שהחודשים מתקדמים.

אבל לפני שבאמת נכנסים ללחץ כדאי לקחת נשימה עמוקה, ולהתחיל לקרוא קצת על הכניסה להריון, איך היא עובדת, ואיך לא כל כך מהר מכריזים על בני זוג כ"מאותגרים רבייתית", או במושג הרפואי "סובלים מבעית פריון".

רוצים להכנס להריון? מהו הזמן הטוב ביותר לנסות?

הכותרת שלמעלה מעט מטעה - אין זמן "טוב ביותר" לנסות, אלא יש רק זמן אחד שבו ניתן להיכנס להריון. למרות הקלות הבלתי נסבלת שחווינו בתור מתבגרות, הכניסה להריון יכולה להתרחש רק מקסימום ששה ימים בחודש - לקראת הביוץ.

וגם זה תלוי באיכות הזרע, שכן לא כל זרע מסוגל לשרוד ששה ימים בגוף האישה, ויש כאלה שיזדקקו לקיום יחסי מין קרוב יותר למועד.

הביוץ הוא התהליך בו משתחררת ביצית מאחת השחלות (הימנית או השמאלית) לחלל הבטן. הביצית ממשיכה את מסעה לעבר החצוצרה, שמקדמת אותה לתוכה באמצעות התכווצויות ושערות רכות שמלטפות אותה עד שהיא נכנסת פנימה. בתוך החצוצרה, ולא בתוך הרחם כפי שרבים טועים לחשוב, מתרחש תהליך ההפריה.

אורכם של חיי הביצית הוא רק בין 18-24 שעות. כלומר ישנו בעצם חלון של יומיים בכל חודש, בהם מתאפשרת הפריה. זה הזמן בו הביצית צריכה לפגוש בתאי זרע, ואם היא לא תעשה זאת, היא תמשיך במסעה אל הרחם ושם תיספג ותהפוך להיות חלק זעיר מהווסת שלנו.

לכן יש לקיים יחסי מין בזמן הזה. ואכן, אם תתזמנו את קיום יחסי המין נכון, הגבר ישפוך בין 150-400 מיליון זירעונים לתוך הנרתיק הנשי.

לא כולם מצליחים להגיע לצוואר הרחם, אלא לטבע יש מנגנון סינון ראשוני לזירעונים הטובים ביותר - חומציות הנרתיק. הזרע הוא בסיסי, ולכן הוא עטוף במעטפת צמיגית שמגינה עליו.

בימים שלפני הביוץ ההפרשות הנשיות גם הן הופכות לצמיגיות יותר, ומחקות את מבנה נוזל הזרע, כדי שיוכל לשחות דרכן בקלות רבה יותר אל צוואר הרחם.

אך אם הזרע לא מספיק להגיע לצוואר הרחם תוך 30 דקות הוא חשוף לחומציות הנרתיק ומושמד. כך הזירעונים הטובים ביותר שורדים, משום שהם מגיעים לאזור הנכסף תוך כמה שניות ספורות בלבד.

אז יש לנו ביצית שממתינה בחצוצרה בעוד היא עושה את דרכה אל הרחם באיטיות, ויש לנו כמה מיליונים של זירעונים נלהבים שממשיכים במרוץ - מצוואר הרחם אל החצוצרה ואל הביצית. במסע הזה הם צריכים לשחות נגד כוח הכבידה, ולהגיע לאזור המרוחק יותר של החצוצרה.

לשם מגיעה כמות כבר הרבה יותר קטנה, כי לא כולם שורדים את הדרך - רק בין 100-200 זירעונים. אמנם החצוצרה היא מקום טוב להתארח בו בזמן ההמתנה לביצית (היא מפרישה כמויות סוכר שמסייעות לזרע לשרוד), אך גם תוקפה פג והזרע לא יכול להמשיך להישרד מעבר ליומיים שלושה. לכן חשוב שתהיה שם ביצית בפרק הזמן הזה.

אם ישנה ביצית, תיתכן הפריה, ואז הביצית המופרית תמשיך לעלות לכיוון הרחם, בו היא צריכה להשתרש ולהמשיך להתחלק לתאים שיהפכו להיות במזל העובר והשלייה שלו.

כל ההסבר המפורט והגרפי הזה נועד להגיע לנקודה אחת - כדי להיכנס להריון לא מספיק לקיים יחסי מין, אלא צריך לדעת מתי לקיים אותם. אישה צריכה לדעת מתי היא מבייצת, וזו לא תמיד משימה קלה.

נשים שמתקשות לדעת מתי זמן הביוץ שלהן, הן בעיקר נשים שהמחזורים שלהן לא סדירים. או שמספר הימים בחודש לא עקבי, או שהווסת מגיעה כל כמה חודשים, ובכלל לא ניתן לדעת מתי יש ביוץ.

המחזור הנשי על ושלביו השונים:

השלב הראשון הוא השלב הזקיקי (פולקולארי), בו מתפתחים הזקיקים בשחלה מהם תצא הביצית. זהו שלב שנשלט על ידי הורמון האסטרוגן, ובעיקרון אין לו הגבלת זמן - הוא יכול לקחת החל מכמה ימים ועד כמה שבועות. הוא מתחיל ביום הראשון של הווסת ומסתיים בביוץ.

השלב השני הוא שלב הביוץ, בו פעיל הורמון ה-LH (הורמון ההצהבה), שגורם לביצית להשתגר כלפי מעלה אל חלל הבטן. שלב זה נמשך כאמור עד יומיים.

השלב השלישי והאחרון הוא הזמן בין הביוץ ליום שלפני הווסת. שלב זה נשלט על ידי הורמון הפרוגסטרון, שמעלה את טמפרטורת הגוף בעד חצי מעלה בממוצע, ומסייע לגוף לתמוך בהריון. שלב זה נמשך תמיד בין 12-16 יום. לאחריו, אם לא תהיה הפריה, תגיע הווסת.

human sperm תאי זרע גבריאם לאישה יש מחזור של 30 ימים, היא תיקח 12-16 ימים אחורה ותבין כי בייצה בין היום ה-14 ל-18.

לכן רצוי שתקיים יחסי מין בין היום ה-11 למחזור (11 יום לאחר יומה הראשון של הווסת) ועד ליום ה-19, לסירוגין ("יום כן יום לא" כדי לתמוך בהיווצרות תאי הזרע).

אם המחזור מגיע אחת לכמה חודשים אפשר להשתמש בשיטת ה"מודעות לפוריות" (שיטה שמזהה את מועד הביוץ לפי מדידת חום הגוף ביקיצה, הפרשות צוואר הרחם ומיקום צוואר הרחם, אותה ניתן ללמוד בקורסים מיוחדים לכך ברחבי הארץ).

קיראו על: האם קיים קשר בין תזונה לפוריות?

לחילופין, ניתן להשתמש בתרופה מערבית בשם "איקקלומין", שמביאה את הביוץ באופן מלאכותי, אך שיש לה תופעות לוואי אפשריות כמו ייבוש רירית צוואר הרחם, ולכן אין לקחת אותה ללא התייעצות מקיפה עם רופא.

כיום ישנן גם ערכות ביתיות לבדיקת ביוץ, המודדות את הורמון ה-LH. ערכות אלו יקרות ולכן קשה להשתמש בהן על בסיס יומיומי, אך עבור בני זוג רבים המטרה מקדשת את האמצעים.

לא נכנסת להריון? מתי צריך להתחיל לדאוג?

זו שאלה שבני זוג רבים שואלים את עצמם, בדרך להיריון הנכסף. רצוי לזכור קודם כל שרק בין 10-15% סובלים מבעיות פוריות, כלומר קיימו יחסי מין במועד הביוץ במשך 12 חודשים ולא נכנסו להיריון.

אם לא אובחנה בעיה קודם לכן, ואם האישה לא נמצאת בגיל מבוגר יחסית (מעל ל-35) רוב הסיכויים שיהיה בסדר.

אם בכל זאת לאחר 12 חודשים לא נוצרה הפריה, אפשר להתחיל לברר אצל רופא הנשים, והוא ינחה על סוג הבדיקות והאפשרויות שניתן לפנות אליהן. הרוב המוחלט של הזוגות מצליחים להביא ילד משותף לעולם, והמושג "עקרות", כלומר חוסר היכולת להביא ילדים לעולם, כבר כמעט אינו קיים.

לכן התשובה לשאלה "מתי צריך להתחיל לדאוג" היא בעצם - "אף פעם לא". דאגה רק מסבכת את העניינים.

איך תגלי אם נכנסת להריון?

כמו בנושאים רבים בחיים, גם בכניסה להיריון ישנם מדדים סובייקטיביים ומדדים אובייקטיביים. יש נשים שמרגישות שנכנסו להריון, משום שהן חוות תחושות זרות, שלא חוו קודם לפני הווסת, כגון נפיחות מוגברת בשדיים, עייפות מוגזמת ואפילו בחילות.

קיראי גם על: תופעות לוואי נפוצות בתקופת ההריון

חשוב לזכור כי שההיריון רצוי ומצפים לו, כל סימן קטן עשוי להיות מועצם ולגרור אכזבה אם אין מאחוריו דבר.

נשים רבות לא מרגישות כלום, ולעיתים אפילו להפך - תחושת התכווצויות של ההשתרשות ברחם וההפרשות הנלוות לכך גורמת להן לרוץ בכל רגע לשירותים בביטחון מלא שהווסת הגיעה.

אפילו איחור בווסת אינו מרמז באופן מוחלט על קיומו של הריון, כפי שהופעת הווסת אינה מרמזת באופן מוחלט על כך שאין היריון.

בשורה התחתונה - הדרך היחידה לוודא הריון היא באמצעות בדיקת דם. אפילו בדיקות ההיריון הביתיות עלולות לתת "שלילי כוזב" (למרות ש"חיובי כוזב" הוא כמעט בלתי אפשרי, למעט במקרים נדירים של גידולים מסוימים). לכן בדיקת דם היא המדד האמין ביותר.

כיום קיימות בדיקות ביתיות שטוענות לדיוק רב יותר גם ששה ימים לפני האיחור במחזור. בעוד שבדיקות אלו עשויות לזהות הריון בשלבים מאוד מוקדמים, לעתים גם זיהוי זה הוא טרם זמנו: "הריון כימי" למשל, הוא הריון בו הביצית השתרשה ברחם והתחילה להפריש את הורמון ה-HCG (ההורמון שמפריש העובר ואותו מזהים בבדיקות דם ושתן), אך לא נוצר שק הריון.

הריון זה בדרך כלל נופל לבד, ויש המשערים ש-50% מההריונות הם הריונות כימיים שפשוט לא התגלו בזמן. אך אם האישה מצפה לתינוק, בדיקות ההריון הרגישות עשויות לזהות את ההריון הכימי והאישה מאוכזבת לקבל את הווסת במועד האמור או קרוב אליו. לכן רצוי לחכות לאיחור במחזור, למרות הקושי בדחיית הסיפוקים.

לסיכום, ההיריון הוא תהליך מקסים, שמתחיל בנצנוץ בעין ההורים ומסתיים בתינוק קטן, שמסמל בעצמו התחלה חדשה. הדרך לתינוק ולהורות מתחילה עוד לפני ההריון, ואין ספק שהיא משנה המון בחייו של כל אדם שבוחר להיות הורה.

המשיכי לקרוא באתר: כיצד להכין  עצמך ללידה?

בואי ללמוד על סימנים מוקדמים לזיהוי הריון:

ליחצו כאן להוספת תגובה
סגור



סגור