x

דיווח על תקלה

תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:
יצירת קשר
חיפוש באתר
מאמרים אחרונים





כל המידע וכל התשובות לכל שאלה שיש לך בנושא לידה!

לידה היא באמת ובתמים - הדבר הטבעי ביותר בעולם! זהו סוד הטבע, היכולת ליצור המשכיות. אך למרות שנשים ילדו מאז ומעולם, כל אישה חווה זאת בפעם הראשונה, ורק פעמים ספורות בחייה. לא תמה, אם כן, כי זו חוויה מיוחדת וייחודית עבור כל אישה ואישה.

האתר שלפניכן נועד כדי להכיר לכן את התחום, לתת טעימה, ולהמשיך לנוע קדימה - לא רק אל עבר הלידה עצמה, אלא אל עבר האימהות שמחכה בצידו השני של ההר. צוות  אתר לידה מאחל לגולשות ובני זוגן הריון קל, בריא וכמובן לידה נעימה וחיי משפחה ארוכים ומאושרים.

תפריט ניווט באתר לידה:

>> הריון >> הכנה ללידה >> חדר לידה >> ילד ראשון >> היולדת ובני המשפחה >> לאחר הלידה

כל המידע לקראת הלידה - בחרי בנושא הרצוי לך:

בחירת בית חולים     דולה - תומכת ללידה     קורס הכנה ללידה    

לידה טבעית או רפואית?  >>  

להכין את עצמך    להכין את בן הזוג     להכין את הילדים   

צירי לידה   
כאבים בלידה

הנה היא באה - הלידה עצמה!

   שיטות רפואיות להקלה על כאבים בלידה    שיטות טבעיות להקלה על כאבים   

חווית הלידה מבחינה נפשית

ניתוח קיסרי    לידת עכוז    לידות מכשירניות   

לאחר הלידה    משכב הלידה    דיכאון אחרי לידה


איפה את רוצה ללדת? בחירת בית חולים

לידה היא חוויה אינטימית; חוויה פרטית, אפשר לומר. האישה צריכה להרגיש נוח בסביבת הלידה שלה. לכן חשוב לבחור בית חולים שעונה לצרכיה. בישראל ניתן לבחור את מיקום הלידה, ללא קשר למקום המגורים, והמקום היחידי אליו צריך להירשם מראש הוא ירושלים.

מי שמממן את הלידה הוא הביטוח הלאומי, אשר מזכה את בית החולים בכ-6,500 ₪ עבור כל לידה, לכן בתי החולים מתחרים על היולדות, ומנסים לשפר את התנאים שהם מציעים.

ניתן להזמין מקום לסיורים בבתי החולים הפוטנציאליים, ומומלץ לשאול בעיקר בנוגע לנושאים הבאים: טרום הלידה, הלידה, ולידות מיוחדות. טרום הלידה כולל את השאלות הנוגעות לתקופה שלפני הלידה, כגון קורסי הכנה ללידה, מועדון יולדות, וכן הלאה.

אם יש לך ביטוח בריאות פרטי, בידקי מה מציעה הפוליסה ותגלי כי לעיתים תוכלי לקבל החזר הוצאות הוא השתתפות במימון הוצאות הלידה.

הלידה מתחלקת אף היא לשלושה חלקים: קבלה ללידה, הלידה עצמה ולאחר הלידה
. בתהליך הקבלה ללידה, רצוי לברר אם בבית החולים יש חוקן חובה כחלק מההכנה ללידה, ניטור, עירוי וכן הלאה, על מנת שהאישה תדע למה לצפות. בכל בתי החולים נהוג לערוך בדיקות כשמגיעה היולדת, על מנת לבחון את מצב התקדמות הלידה, כמו גם אם אכן מדובר בלידה ולא בצירי ברקסטון היקס.

שאלות הנוגעות ללידה עצמה כוללות שאלות לגבי מספר חדרי היולדות, כמו גם על קיומם של חדרי לידה טבעית אם האישה מעוניינת בכך, מספר מלווים שמותר להכניס לחדר הלידה, האם מותרת דולה בחדר הלידה, האם בית החולים מספק מיילדת פרטית, האם המיילדות אמונות בשיטות של הקלה טבעית על כאבים, מהם סוגים משככי הכאבים הרפואיים שנמצאים לרשות היולדת, האם ניתן להכניס כדורי פיזיו, ועוד כל שאלה הרלוונטית לאישה - זה הזמן לשאול.

לאחר הלידה יש לשאול שאלות על ביות האם, והתינוק, הפרדה ביניהם, האם ניתן להישאר יחד, האם מגיעה יועצת הנקה מוסמכת, מהו התהליך אותו יעבור התינוק (חיסונים, בדיקות דם), ומהי מדיניות הביקורים.

לידות מיוחדות כוללות את האחוזים בהם נערכים ניתוחים קיסריים, לידה וגינאלית לאחר ניתוח קיסרי, לידות עכוז, לידות תאומים, כמו גם ניתוחים קיסריים מבחירה.

חלק מהנשים עשויות להירגע מהמידע שניתן להם, על תקן הידיעה למה לצפות. נשים אלו צריכות להרגיש חופשי לשאול כל שאלה שעולה לראשן. אחרות עלולות להילחץ מכמות האינפורמציה. כך או כך נמצא כי נשים רבות בוחרות את בית החולים מסיבות רגשיות, ופחות מצירוף האלמנטים השונים שמרכיבים אותו.

תשובות לשאלה: איפה מומלץ ללדת?  ומידע בנושא שמירת הריון

חזרה לתפריט

דולה - תומכת לידה לצידך לפני ובמהלך הלידה!

דולה הינה תומכת לידה מוסמכת. תפקידה הוא לתמוך ביולדת ובבן זוגה, לתווך בינם לבין הצוות הרפואי, להשתמש בטכניקות של הרגעה, הכלה ותמיכה, כמו גם בדרכים נוספות להקלה על כאבי הצירים וחיזוק היולדת.

דולה אינה מוסמכת ברפואה, ואינה מהווה תחליף לרופא או מיילדת, אלא עובדת יחד איתם. ההבדל הוא שבעוד שהרופא והמיילדת עסוקים ביולדות אחרות, הדולה נמצאת עם האישה אליה התלוותה בלבד.

נוכחותה של דולה איננה חובה בכל לידה, אך מחקרים סטטיסטיים מצביעים על כך כי השימוש בשירותיה של דולה מקצר את משך הלידה, מוריד את הצורך במשככי כאבים, מוריד את הסבירות לניתוח קיסרי ב-50%, מסייע לזרז את הלידה באופן טבעי, ומוריד את השימוש בלידות מכשירניות. ככלל, האם, האב והתינוק נמצאים במצב טוב יותר לאחר הלידה כשקיימת נוכחות של דולה.

אם כן היתרונות הם רבים, ואין חסרונות שניתן לחשוב עליהם. הדולה ממלאת תפקיד נשי ישן יומין, תפקיד ליווי היולדת בתהליך הלידה.

חזרה לתפריט

לידה טבעית? מיילדת פרטית? חדר לידה? איך את רוצה ללדת?

כיום שיטות הלידה מתחלקות לשני תחומים עיקריים: טבעית לעומת רפואית, לידה בבית החולים לעומת לידה פרטית בבית היולדת. כמו כן ישנם מכונים פרטיים בודדים שעוסקים בלידת מים בתחום המכון. במכונים אלה ישנו צוות רפואי וציוד המוכנים מבעוד מועד, על כל צרה שלא תבוא.

לידות בית הפכו פופולאריות יותר ויותר בשנים האחרונות. לצורך העניין, משרד הבריאות אף הוציא חוזר שמפרט מתי ניתן לערוך לידת בית בבטיחות יחסית. למיילדת שיטות להקלה על הכאב, ניסיון נרחב בתחום המיילדות, כמו גם דרכים לנטר את דופק העובר כדי לבחון אם הוא במצוקה או לא. אם ישנה מצוקה - ישירות לבית החולים. לכן צריכה להיות קירבה יחסית לבית החולים עצמו.

כיום בתי חולים רבים מספקים ליולדות "חדר אלטרנטיבי" ללידה טבעית, ובו ציוד שונה שנמצא מועיל ללידה טבעית. כמו כן חלק מבתי החולים מספקים אפשרות לשכירת מיילדת פרטית מתוך צוות רפואי קיים, וכמובן כניסת דולות לחדר הלידה. בחלק מבתי החולים עדיין אסור להכניס דולות, ולכן כדאי לברר זאת מראש.

אם כן כיום קיימות דרכים ליצור שילוב בין לידה טבעית, עם מיילדת מסורה ופרטית, לבין היתרונות שבציוד רפואי. מבחינה סטטיסטית, אין הבדלים גדולים באחוזי הסיבוך שבלידות בית לעומת לידות בבתי חולים, וללידות בית יש אחוזים נמוכים יותר בשימוש בהתערבויות רפואיות בלידה, כגון ניתוח קיסרי, מלקחיים ואקום ועוד.

קיראי בהרחבה על: לידה טבעית

חזרה לתפריט

קורס הכנה ללידה

קורס הכנה ללידה מתחיל בסביבות השליש השלישי בהיריון (החל מהשבוע ה-24). הקורס הוא הוא המקום לקבלת מידע קונקרטי, לשאול אנשי מקצוע, ולחלוק חששות עם הורים אחרים.

הקורס מתמקד בהענקת מידע קונקרטי על חדרי הלידה, שלבי הלידה ומשככי כאבים, כמו גם בתרגול תרגילים שמכינים את הגוף ומחזקים אותו ללידה, כגון תנוחות ונשימות. בקורס יתנו לכם טיפים להנקה, ולתקופת ההורות הראשונית. יתרון נוסף של הקורס הוא שהוא מערב את שני בני הזוג, וכך גם הגבר יכול להרגיש שהוא חלק מהתהליך.

את לא לבד! להכין את בן הזוג

הלידה היא חוויה ראשונית עבור שני בני הזוג, ולכן קשה לאישה להכין את בן-זוגה לקראת דבר מה שהיא עצמה לא מוכנה עבורו. עם זאת, חשוב לבן-הזוג לזכור כי הוא בעל תפקיד משמעותי בלידה ובתקופה שלאחריה - הוא זה שתמיכתו בבת-זוגתו יכולה ליצור את כל ההבדל.

מחקרים רבים מראים כי גם הגברים עוברים שינויים הורמונאליים לקראת הלידה של בת-זוגתם ולאחריה. רמות הטסטוסטרון בדמם יורדות, והורמונים כגון פרולקטין, הורמון ההתקשרות עולים. וכן, גם גברים חווים דיכאון לאחר לידה, הנובע מפחדיהם שלהם בנוגע ליכולתם לדאוג למשפחה, לפרנסתה, ומתוך החשש מהשינויים שגם חייהם עומדים לעבור. יש לשמור על תקשורת פתוחה בן בני הזוג, שהרי הם עוברים זאת יחד.

עם כל זה, בלידה הגבר צריך להתפנות ולהיות שם בשביל האישה - הוא התומך האמיתי. האישה לא יכולה גם ללדת, וגם להכיל אותו. וודאי שתחושות חוסר אונים הן דבר טבעי, כמו גם חרדה וכאב מלראות את האישה האהובה נאבקת וכואבת כל כך בעצמה. קורס הכנה ללידה, כמו גם הכוונה וליווי של דולה בחדר הלידה, יכולים לסייע לגבר לדעת כיצד הוא יכול לעזור.

חזרה לתפריט

והכי חשוב (לך) להכין את עצמך!

הלידה עצמה היא רק עוד שלב בדרך לאימהות, מסע שהחל כבר בשלב מוקדם יותר. רצוי לאישה להתכונן כבר בזמן ההריון: עם פעילות גופנית והתעמלות נכונה, קורס הכנה ללידה, תזונה, קריאת ספרים, ועוד.

לקראת הלידה מומלץ לשתות עלי פטל המסייעים לשמירה על טונוס הרחם, ולמרוח שמן על הפרינאום, כדי להגמיש את האזור לקראת הפתיחה. אך מה שקורה ממש רגע לקראת הלידה, הוא הכנת התיק לבית החולים.  

רצוי לערוך חלוקה לחפצים עבור הלידה, וחפצים עבור תקופת האשפוז בבית החולים. ישנם כמה דברים שחשוב להביא: כרטיס מעקב הריון, תעודות זהות וכן הלאה. אך מעבר לכך ניתן לבחור להביא כל מה שיוצר תחושה נעימה, כגון מוזיקה, כריות, שמנים או צמחים, רסקיו רמדי, וכמובן מאכלים שונים, שיכולים לתת אנרגיה בזמן התהליך, כגון דבש, שוקולד, או ג'ינג'ר מסוכר (לנשים שאינן סוכרתיות).

לנוחות מרבית ניתן להביא מגבונים לחים, גרביים עבות לחימום, גומיות לשיער, כפכפים למקלחת ותיק רחצה עם קרמים, ושפתון לליחוח השפתיים. רצוי גם לא לשכוח להביא מצלמה.

למשכב הלידה, רצוי להביא את חומרי הרחצה האהובים (עם כמה שפחות בישום, תינוקות מעדיפים את הריח הטבעי, הביולוגי), תחתונים חד פעמיות, פדים רחבים לתחתונים, פדים להנקה, בגדים ראשונים לתינוק ושמיכה קטנה.

לכל אישה יש את החפצים שלה שגורמים לה להרגיש בנוח. וגם אם דבר אחד או שניים נשכחו בבית, סביר להניח כי בקרבת בית החולים ישנן מספיק חנויות בהן ניתן יהיה לרכוש את הכול, או אנשים שיתנדבו לעבור בבית היולדת ולהביא לה את החפצים לחדר הלידה. אך כמו בכל פעם לפני שיוצאים להרפתקה גדולה, מארז התיק הוא אחת הדרכים המהנות ביותר להתכוננות רגשית, ולדמיון השהות בחדר הלידה.

חזרה לתפריט

להכין את הילדים לכך שיהיה להם אח

בואו של התינוק הביתה גורר צורך מכל בני המשפחה להסתגל למצב החדש, ולכן כדאי לתת לאח הבכור הזדמנות להתרגל לרעיון כבר מזמן ההיריון. אך הכנת הילדים הגדולים לכך שיהיה להם אח, היא לא תמיד קלה, ותלויה בגיל הילד.

אם הילד הוא עדיין פעוט, אזי ההבנה כי יש אח שצומח בבטן עשויה להיות מוגבלת, כמו גם מושג הזמן. עם זאת, כן רצוי להתייחס אל האח או האחות החדשים בזמן ההיריון, כדי שהילד יתרגל למושג "אח", ולא ירגיש מחוץ להתרחשות המשפחתית, אותה הוא חש באופן בלתי נמנע. קיראו בהרחבה על: הדרכת הורים

לקראת הלידה כדאי להתחיל לעשות סידורים לילד (לישון אצל סבתא, או אצל חבר), ולנסות לא להפריע לשגרת יומו, על מנת לא לזעזע אותה. יש להכינו מראש, לספר (גם אם לא ברור עד כמה הוא מבין) שהולך לקרות פה משהו נפלא - אח או אחות חדשים מגיעים הביתה. לא להתייחס לאירוע כדבר מה שלילי או מפחיד, גם אם יש חשש לכך שתהיה קנאה גדולה. 

ואכן, כשמגיע התינוק החדש הביתה, הוא גורר עימו המון סקרנות, רצון לגעת, להרגיש, וגם באופן טבעי, מתעוררים רגשות של קנאה. ההורים צריכים להבין שזהו שלב של הסתגלות, שהילד עובר בדומה לזה שהם עוברים, ושאין לחשוש מכך. דרך נחמדה לעקוף את זה היא לבקש מהחברים שיביאו מתנות לילד הבכור, ולא לתינוק, וגם לבוא הביתה עם מתנה גדולה נוספת, בלונים ושמחה, כדי שהגדול יבין שיש פה סיבה למסיבה.

חזרה לתפריט

היום הגדול הגיע! הלידה

מתי יודעים שהלידה התחילה? ישנם כמה סימנים מבשרי לידה:

  • ירידת הפקק הרירי שחוסם את פתח צוואר הרחם, יכולה להתרחש כשבוע לפני הלידה ועד ללידה עצמה, ונראית כמו כמות של ריר צמיגי, המהולה בכמה טיפות דם
  • ירידת מים. ירידת מים היא ברוב המקרים טפטוף צהבהב, אשר יורד בלי שליטה (כך ניתן להבחין בינו לבין שתן) וריחו מזכיר את ריחו של זרע הגבר. לעתים המים ירדו בשיטפון. כך או כך רצוי לפנות לחדר הלידה על מנת שיבחנו את התקדמות הלידה
  • הופעת צירים. הצירים לא מופיעים בבת אחת, אלא במרווחים גדולים יחסית וסדירות נמוכה. יש למדוד את הצירים במשך כשעה, לראות את תכיפותם. הצירים מתחילים בגב ועוברים לבטן. לעתים האישה עשויה לתהות אם אכן מדובר בלידה, או בצירי ברקסטון היקס - אותם צירי "אימון" הנחווים במהלך הדרך. אך אין לטעות - אם הצירים כואבים וסדירים - זו לידה. כך או כך, עדיף להיבדק מאשר להמשיך לתהות

במידה ואכן נקבע כי זוהי הלידה, ולא אזעקת שווא, הלידה עצמה מתחלקת לשלושה שלבים עיקריים:

השלב הראשון: מורכב מהשלב הלאטנטי והשלב האקטיבי

השלב הלאטנטי - שלב זה הוא שלב "סמוי", הכולל בתוכו את כל הצירים הסדירים והלא סדירים. הצירים בדרך כלל לא מאוד כואבים בשלב זה, אך הם יביאו אותך למצב הנכסף בו הפתיחה היא כ-3 ס"מ, בו הצירים מגיעים כל 3-5 דקות. שלב זה יכול להיות ארוך מאוד, ורצוי לבלות אותו עדיין בבית.

כשמגיעים לבית החולים, עם התפתחות הצירים, עוברים כמה בדיקות רפואיות כדי לבחון את צוואר הרחם, את מיקומו, ואת ההתאמה בינו לבין מצג התינוק. גם כשתקבל האישה חדר, רצוי שתמשיך להסתובב, על מנת שכוח הכובד ימשוך את התינוק מטה.

השלב האקטיבי - בשלב זה הלידה כבר מתקדמת. הכאבים גדולים, האישה ממוקמת בבית החולים, וייתכן כי כבר בחרה את סוג משככי הכאבים שלה. רצוי לשכב בזמן זה על צד שמאל, צידו של הלב, המזרים אספקה מקסימאלית לרחם. רצוי שהאישה תרוקן את השלפוחית מדי שעה, אם היא אינה מחוברת לקתטר. כמו כן, מנוחה בין ציר לציר עוזרת מאוד להתמודד עם הבאות בהמשך.

בשלב זה, אם הלידה לא מתקדמת כיאות, ישקלו הרופאים להשתמש בטכניקות של זירוז לידה. זירוז לידה יכול להיות ביקוע מי השפיר, או שימוש בפיטוצין, חומר המחקה את פעולתו של הורמון האוקסיטוצין, שאחראי על הלידה עצמה. למרבה הצער, החומר מחזק את הצירים כך שהם קשים מנשוא לעתים, ולכן זהו השלב בו רוב הנשים מבקשות אפידורל.

השלב השני: פתיחה גמורה ועד הולדת התינוק

הצירים עכשיו סדירים, ובניגוד לשלב הראשון, כעת באמת מבקשים ממך לעבוד יחד עם המיילדת. זה השלב בו האישה הגיעה לפתיחה גמורה. באם המקום והמיילדת מאפשרים, עדיף ללדת בתנוחת ישיבה מאשר בתנוחת שכבה, משום גיוס כוח הכובד. בשלב זה מתחילים לדחוף, ויש לכוון את הדחיפות כלפי מטה, ממש כמו ביציאות בשירותים.

אין לדאוג, המיילדת תנחה את המיקום אליו יש לכוון את הדחיפות באצבעותיה. יש לנצל את כל אורך הציר, ובהפוגה בין ציר לציר לנוח כדי לאזור כוחות. שלב זה נמשך בלידה ראשונה עד שעתיים, ובלידות וולדניות פחות.

כעת התינוק מתחיל את ירידתו מטה, אך למרות הצורך העצום, חשוב ללחוץ רק כאשר המיילדת מנחה לעשות כן. המיילדת היא זו שתמשוך את התינוק מחוץ לגוף האישה. היא תניח אותו על בטנה, ותוך שתי דקות לכל היותר תחתוך את חבל הטבור. הכאבים נעלמו, והאושר מתחיל.

שלב שלישי: שלב יציאת השלייה

בדרך כלל משתחררת השלייה תוך שלוש דקות. המיילדת תבחן את השלייה ותקבע אם היא אכן יצאה בשלמותה. בימים הקרובים האישה תהיה תחת ביקורת כדי לבחון שאכן אין דימום לא נורמאלי, שחום גופה חוזר לנורמה, ושיציאותיה חזרו להיות סדירות.   

חזרה לתפריט
 
על מה כולן חושבות? כאבים בלידה

הבנת הגורמים לכאב בלידה עשויה לסייע בהתמודדות עימו. ישנם שני גורמים מרכזיים לכאב: פיזיים ורגשיים.

הגורמים הפיזיים לכאב בלידה כוללים את צירי הרחם, את מאמץ השרירים, את הבדיקות הרפואיות ומנח ראשו של התינוק. הגורמים הנפשיים הם: פחד מהכאב, פחד מהלא-ידוע, חרדה, ספקות עצמיים, חוסר הכנה מספקת, תשישות, התייבשות, או רעב.

חלק מהרגשות השליליים האלה עשויים להימנע במידה והאישה מקבלת הכנה נאותה ללידה. אם היא שומעת חוויות חיוביות מנשים אחרות, או דנה בנושא עם מטפלת מקצועית על מנת שתעזור לה לפתח מצב רגשי בריא עבור הלידה, עשוי זה לעזור.

כמו כן, יש לאזור כוחות עבור הלידה כבר בשבועות שלפני - מנוחה רבה, שינה, אכילה טובה ומתיחות שרירים, עשויים להקל על התהליך.

3 דולות עונות על שאלות בוידאו  - כמה כואב ללדת?



חזרה לתפריט

צירי לידה

צירים הם בעצם כיווצים וקיצורם של שרירי הרחם במהלך הלידה, היוצרים התרככות והתרחבות של צוואר הרחם, ובכך תומכים לירידתו מטה של התינוק.

התחושה שצירים מעבירים היא תחושה של התכווצות העוברת כגל לאורך הבטן. לעתים הם מתחילים בגב ומתקדמים לבטן, לכיוון הטבור. פעולתם היא כפולה - החלק העליון של הרחם מתכווץ ומתעבה, בעוד שצוואר הרחם ואזוריו הנמוכים נרגעים ומתגמשים. כלומר - הצירים מסייעים לרחם "לדחוף" את התינוק החוצה.

הצירים מתחילים כשדבר מה מגרה את בלוטת יותרת המוח (אבר בגודל אפונה שנמצא בבסיס המוח) וגורם לה להפריש הורמון הנקרא אוקסיטוצין. אוקסיטוצין הוא ההורמון המעורר את צירי הרחם. מכיוון שאנו לא יודעים מה גורם לבלוטה להתחיל להפריש אוקסיטוצין, אנו לא יודעים מתי הלידה תתחיל.

חזרה לתפריט

שיטות רפואיות להקלה על כאבים בלידה

אפידורל: אפידורל מתייחס לחומר המאלחש המוחדר לתוך החלל האפידוראלי, המצוי בין חוט השדרה לעמוד השדרה. היולדת שוכבת על הצד מכורבלת, בזמן שמחדירים לה עירוי נוזלים המיועד למנוע נפילה בלחץ הדם. הם יחברו מוניטור לבטן האישה, על מנת לנטר את דופק התינוק, ואמצעי לבדיקת לחץ הדם של האישה.

לאחר מכן הם יחטאו את האזור, יזריקו זריקת אלחוש מקומית, ולאחריה יחדירו מחט אל החלל האפידוראלי וצינורית דקיקה דרך המחט. הצינורית תישאר בחלל האפידוראלי לאורך כל הלידה, סגורה במסנן סטרילי, למקרה שהאישה תזדקק לחיזוק נוסף.

לאחר מכן תתבקש האישה להחליף צדדים, על מנת לאפשר חלוקה טובה יותר של החומר בעמוד השדרה. המרדים יבחן אם החומר נכנס למקום הנכון, ולא פגע בורידים העוטפים את האזור. תוך רבע שעה האישה תחושה בהשפעה הטובה, שתימשך כשעתיים.

באופן אידיאלי האישה לא תחווה כאב, אך עדיין תהיה לה שליטה ברגליה. המגמה כיום היא אכן לתת לכל יולדת מינון מדויק ומינימאלי, שיאפשר לה עדיין לנוע, כדי לשנות תנוחות ולסייע לתינוק להתקדם בתעלת הלידה, ובשעת הצורך ללחוץ באופן יעיל.

יתרונות האפידורל: הוא מעלים את הכאב, אך עדיין שומר על האישה ערנית, ומאפשר לה לנוח ולישון במידת הצורך. בלידות קשות וכואבות במיוחד, הוא עשוי להפוך את החוויה לחיובית יותר, שהרי כאב עלול לגרום לטראומה גופנית קשה אף הוא. כשהוא ניתן בזמן המתאים, הוא עשוי לזרז את הלידה.

חסרונות האפידורל:
זיהומים: במקרים רבים האישה מאבדת שליטה ותחושה בשלפוחית השתן שלה, ולכן צריך להרכיב קטטר, מה שעלול להגביר את סבירותם של זיהומים לאחר הלידה (יחד עם ההתערבויות הנוספות כגון המוניטורים, העירויים והבדיקות התכופות).

האטת קצב הלידה: אפידורל מגביר את העלייה בחום האימהי, המדללת את האוקסיטוצין בדם, וגורמת לעלייה בסכנה לניתוח קיסרי ולידות מכשירניות. הירידה באוקסיטוצין גורמת לעלייה בשימוש בפיטוצין, הורמון סינתטי המחקה את פעולתו של האוקסיטוצין, וגורם לצירים חזקים וקשים מנשוא.

סיבוכים עצביים: ישנם מקרים של פגיעות עצביות לאחר שימוש באפידורל - כאבי גב, כאבי ראש, בעיות בנתינת שתן.

פגיעה בתינוק: בתינוק יכולות להיות בעיות שקשורות להנקה הראשונית, בעיות נשימתיות, וכן הלאה.   

תזמון: נתינה מוקדמת מדי - לפני שיש פתיחה של ארבעה ס"מ- עלולה להפחית את עוצמת הצירים, לדלל את הופעתם, ולגרור שימוש בפיטוצין. לעומת זאת ניתנה מאוחרת מדי - לאחר שיש פתיחה של שמונה ס"מ או יותר - האפידורל עלול לגרום לכך שהיולדת לא תוכל ללחוץ בזמן הצירים בצורה אפקטיבית, מה שעלול להגדיל את השימוש במכשירים (מלקחיים או ואקום).

פטידין

פטידין הוא סם נרקוטי המפריד בין תחושת הכאב ליכולת שלנו לתרגם אותה. הפטידין ניתן בזריקה לשריר, או בעירוי לווריד, ולכן הוא מועבר מהאם לתינוק. התחושה המתקבלת היא תחושת נמנום, והיולדת מרגישה את הצירים אך היא עדיין מטושטשת. היא מרגישה "מבושמת" או עייפה מאוד.

יתרונות הפטידין: הוא לא מערב מוניטורים, מחט בעמוד השדרה, או קתטר. כמו כן, עובר מעט זמן מרגע בקשת ההקלה בכאב ועד הרגע בו היא מתקבלת. תחושת הטשטוש מפחיתה את עוצמת החרדה וכך מפחיתה את עוצמת האדרנלין, מה שיכול לתרום להתקדמות הלידה. ולבסוף, האישה עדיין מרגישה חלק מתהליך הלידה, ויש לה תפקיד חשוב בשליטה שלה על התקדמות הצירים.

חסרונות הפטידין: התינוק מושפע ממנו כ-45 דקות לאחר שהאם מושפעת מהחומר, ולכן אם הוא נולד בשיא ההשפעה הוא עלול להיוולד עם דיכוי נשימתי. כמה ימים לאחר הלידה הוא עלול לסבול מהפרעות בשינה, וייתכן כי ההנקה בשעות הראשונות שלאחר הלידה תהיה קשה בגלל הטשטוש. כמו כן, היולדת עלולה לסבול מבחילות וסחרחורות מכיוון שפטידין הוא חומר נרקוטי.

טנס (Transecutaneous Nerve Stimulation)

הטנס הוא מכשיר הפועל באמצעות זרמים חשמליים עדינים החוסמים את מעבר הכאב למוח. היולדת היא זו שמפעילה את המכשיר, המחובר אל גבה באמצעות רצועות ארוכות.

היא יכולה לבחור את העוצמה שמתאימה לה. התחושה המתקבלת היא של נימול. אם המכשיר אינו קיים בבית החולים ניתן לשכור אותו ולהביאו ללידה. הוא נמצא יעיל יותר בשלב הראשון של הלידה, ניתן להסתובב איתו בלי חשש למוניטור. אין לו תופעות לוואי.

גז צחוק


גז הצחוק מקהה את תחושת הכאב, ואינו מאלחש ממש. הגז גורם לתחושת ניתוק וסחרור, ונשים רבות נהנות ממנה. אחרות מרגישות חסרות אונים עם התחושה הזו, שחולפת כל דקה, בסיום כל ציר. רק חלק מזערי מהחומר מופרש לתינוק, ללא השפעה ממשית.

חזרה לתפריט

שיטות טבעיות להקלה על כאבים

יש דרכים להקל על הכאב ועל ההתמודדות בתהליך הלידה. דרך אחת כזו היא התנועתיות, המרפה את השרירים, ומאיצה את תהליך הלידה. דרך נוספת היא מגע, כלומר עיסוי בלידה. כמו כן ניתן להשתמש במים כמשכך כאבים טבעי, אך יעילות המים משתנה בהתאם לשלב הלידה ולירידת מי השפיר. 

על מנת להקל על כאב הצירים, טכניקות הרפיה מסוימות עשויות לעזור מאוד, ולאפשר לשרירים להמשיך לעשות את העבודה הנדרשת. כמו כן, נשימות סדירות יבטיחו כי השרירים יקבלו את החמצן לו הם זקוקים על מנת לעבוד כשורה.  

חווית הלידה מבחינה נפשית

חלק מההכנה ללידה, היא ההכנה הרגשית. האישה עוברת שינויים רגשיים במהלך ההריון הקשורים לתפקידי חייה המשתנים, והכנת הסביבה שלה לכך. שאלות בנוגע לאימהות שחוותה היא בתור ילדה, לדרך בה האנשים סביבה יתפקדו כדודים, כסבתא וסבא.

שאלות בנוגע לדברים שייאלצו להיפסק או לרדת במינון, כגון עבודה ומפגשים חברתיים. לעתים רגשות אלה הם מעורבים, ורק טבעי הדבר - הרי בכל פעם שאנחנו מקבלים לחיינו דבר מה חדש ואינטנסיבי, אנחנו בהכרח צריכים לוותר ולהיפרד מאחר. ופרידות זה קשה.

האישה עשויה לא לשים לב לכך, אבל הקינון שלה עשוי להיות לא רק פיזי, אלא בעיקר רגשי. אצל נשים מסוימות נערכים חשבונות נפש נוקבים על האנשים בחייהן, מסתיימים קשרים ואחרים נוצרים. נשים מסוימות עומדות על שלהן בפעם הראשונה, ואחרות יעשו זאת בשלב מאוחר יותר. ולבסוף, נשים אשר יש להן בעיה נפשית עם גופן, או עברו חוויה מינית לא נעימה בעברן שהשפיעה עליהן, עשויות לרצות לטפל בכך לפני הלידה.

חוויית הלידה היא חוויה מלאת תחושות ורגשות מעורבים: מקום חדש, מצב חדש, כאבים, חוסר וודאות. לעתים זהו לאישה מפגש ראשון עם הרפואה ומכשיריה, ולעתים הצוות הרפואי עצמו יכול לגרום לתסכול ולבכי. זאת בנוסף לכאב ולהורמונים הגועשים יוצרים מצב שנדמה כי בלתי אפשרי לצאת ממנו בחתיכה אחת. לעתים התמודדות עם החוויה מעצימה את האישה לאין שיעור, אחרות עלולות לצאת מהלידה מתוסכלות וכואבות, עם תחושה של חוסר שליטה ואונים.

נמצא כי תחושת שליטה בלידה יוצרת חוויה כללית חיובית יותר. תחושת השליטה יכולה להתעצם כשיש מישהו תומך שלוקח על עצמו את תפקיד הדיאלוג עם הרופאים והמיילדת. תמיכה בלידה גם היא נמצאה כגורם משמעותי ביצירת החוויה הרגשית.

על האישה לבחון את עצמה, ותמיד לשאול מהו הדבר שעשוי להפחית את תחושת החרדה ולהעלות את תחושת הרווחה. היא זו שבמרכז, ולכן היא החשובה ביותר. זכרו כי התינוק הוא עדיין חלק מהאם בשלב זה, ולכן אם בריאה ומרוצה מעלה את הסיכויים לתינוק במצב זהה.

חזרה לתפריט

לידה בניתוח קיסרי

ניתוח קיסרי הופך לאופציה ללידה מסיבות שונות, ביניהן ניתוחי חירום, ניתוחים להריון במצב סיכון, וניתוחים קיסריים מתוך בחירה. רוב הניתוחים נעשים בהרדמה אפידוראלית (המרדימה את התחושה בפלגי הגוף התחתונים), ורק ניתוחי חירום נעשים בהרדמה מלאה. משמעות הדבר הוא שהאישה ערה וחווה את כל התהליך (בלי הכאב), כשרק פרגוד מפריד בינה לבין התרחשות הניתוח עצמו.

ניתוח קיסרי דורש הכנה, הכוללת גילוח שער הערווה, שטיפת הבטן בתמיסות מחטאות, חיבור לקתטר ובדיקה שההרדמה אכן פועלת.לאחר מכן עושה הרופא חתך בדופן הבטן, ולאחר מכן ברחם, ומוציא את התינוק משם באופן ישיר. הניתוח אורך בסה"כ (עד התפר האחרון) כ-שעה, למרות שהתינוק מוצא תוך דקות ספורות מרגע החתך.

ברוב המקרים המלווה יוכל לשהות עם הולדת במהלך הניתוח הקיסרי, למעט במקרים של מצבי חירום. לאחר הלידה, יוכל המלווה ללוות את התינוק, ולקבל אותו לעולם בידיו. אלה רגעים ראשונים חשובים מאוד, ולכן כדאי שיהיה מי שיקבל אותו במסע החיים המופלא הזה.

כמו כל ניתוח, גם ניתוח זה גורר עימו סכנות אפשריות, למרות שמדובר באחד הניתוחים הנפוצים ביותר. ישנו חוסר נוחות בימים שלאחר הניתוח הנגרם מהחלמת הצלקת, ואוויר שנלכד בגוף כשהבטן נפתחה. זמן ההחלמה עלול לארוך כמה שבועות, וזמן האשפוז בבית החולים הוא באופן כללי עד שבעה ימים. כמו כן, ייתכן כי התינוק יזדקק לטיפולים כירופרקטיים המדמים את העיסוי אותו הוא אמור היה לעבור באופן טבעי בתעלת הלידה, אך מצב זה אינו מסוכן.

לאחר הלידה רצוי ליצור קשר עם יועצת הנקה, על מנת שתסייע להתחיל את מנגנוני ההנקה אצל האם והתינוק.

קיראו בהרחבה על: שיתוק ע"ש ארב ומקרי רשלנות רפואית

חזרה לתפריט

לידת עכוז

באופן נורמאלי, עד לשבוע ה-36 של ההריון ייכנסו רוב התינוקות למצב האופטימאלי ללידה - ראש למטה ורגליים למעלה. במידה והם לא מתהפכים, נקרא מצב זה "מצג הפוך", או "לידת עכוז". כארבעה אחוז מכל הלידות הן לידות עכוז. כיום, נהוג ליילד תינוקות במצג עכוז בניתוח קיסרי בלבד, ולא בלידה וגינאלית טבעית.

למי שבכל זאת מעוניינת בלידה טבעית, ניתן לנסות להפוך את התינוק עוד בבטן, כשהזמן מגיע והוא אינו מתהפך מעצמו. הליך זה נקרא "היפוך חיצוני", והוא נעשה כשהתינוק עדיין אינו גדול מדי, וכשיש כמות גדולה של מי שפיר ולכן מקום להתהפך. זו פעולה רפואית הנערכת בבית החולים ולאחריה נמצאת האישה במעקב תחת אולטרסאונד.

כמו כן, ישנן שיטות טבעיות להיפוך תינוק במצג עכוז - כריעה על ארבע במשך היום יכולה לעזור, ויש הטוענים כי אם האב מדבר לתינוק דרך גליל נייר טואלט המכוון למקום הרצוי, התינוק מתהפך כדי להאזין לאביו.

חזרה לתפריט

לידות מכשירניות


כשמדברים על לידות מכשירניות, מדברים על לידות ואקום ומלקחיים. הואקום הוא מכשיר דמוי כיפה המחובר לגולגולת התינוק ומשמש כמשאבה, בעוד שהמלקחיים הן שתי כפות מתכת ש"עוטפות" את ראש התינוק ומסייעות לרופא למשוך אותו אל מחוץ לתעלת הלידה.

הסיבות לשימוש בלידות מכשירניות תלויות במצב הלידה, אך מדובר רק במצבים בהם צוואר הרחם מחוק לחלוטין, כלומר כשיש פתיחה של עשרה ס"מ, אך האם תשושה מכדי ללחוץ, האפידורל גורם לשרירים להיות רפויים ומפריע בלחיצות, או שמנח ראשו של התינוק זקוק לתזוזה על מנת להמשיך את ירידתו בתעלת הלידה. 

ברוב המקרים לא ידוע על קיום לידת ואקום או מלקחיים מראש, וההחלטה על שימוש בהם עלולה להכניס את האם לחרדה. עם זאת, אין מה לחשוש - הצוות הרפואי מיומן בכך ביותר. החשיבות היא, כמו תמיד, להחזיק את התינוק בזרועות האם (או המלווה) ולעסות אותו בעדינות. לעתים יופיעו לתינוקות סימנים אדומים על הפנים, מהלחץ אותו עברו, וגם אלה עוברים עם טיפול פשוט.

קיראי בהרחבה על מקרי רשלנות רפואית בלידה

בואי לצפות בסרטון המסביר על לידת עכוז:


חזרה לתפריט

לאחר הלידה

נוהל שחרור מאשפוז בבית החולים

היולדת משתחררת כיומיים לאחר הלידה, וכארבעה ימים לאחר ניתוח קיסרי, תלוי במצבה. בבתי חולים מסוימים ניתן להשתחרר גם קודם לכן. חשוב לבצע שחרור משרדי, אין בני הזוג יכולים לצעוד החוצה עם התינוק. התינוק נרשם, היולדת מקבלת את מענק הלידה, כמו גם טופס אותו היא אחראית להציג במחלקת היילודים בזמן שמשחררים את התינוק. לכל בית חולים יש שעות ייעודיות לשחרור.

שחרור התינוק נעשה על ידי אחות בנוכחות האם, בחדר תינוקות. רצוי שהאישה תקפיד להסדיר ביקור במרפאת הנשים המיועד לששה שבועות לאחר הלידה.

מומלץ להצטייד בפריטים הבאים עבור התינוק:

  • שמיכה נקיה
  • שתי שכבות של בגדים לתינוק - בהתאם לעונה
  • מגבונים לחים
  • סלקל, כלומר כסא בטיחות לרכב, שהוא בגדר חובה

רצוי לזכור לרשום את התינוק לביטוח הרפואי בקופ"ח של ההורים בהקדם האפשרי.

ליחצי כאן: כל מה שחשוב לדעת לאחר הלידה

חזרה לתפריט
משכב הלידה

משכב הלידה מתחיל בלידה עצמה ומסתיים כשהתינוק בן ששה שבועות. זמן זה אמור להיות מוקדש למנוחה מלאה, על מנת שהאישה תוכל למלא מצברים מחדש ולסייע לגופה לחזור לקדמותו. חזרה זו הדרגתית, ומורכבת מהסתגלויות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות כאחד, בד בבד עם למידת צרכיו של התינוק החדש, והשינויים בדפוסי השינה והיחסים עם בן הזוג. זו תקופה בה האישה צריכה להרשות לעצמה לנוח, להתחזק, ולקבל את כל התמיכה והעזרה שהיא יכולה. 

מבחינה פיזיולוגית, רחם האישה מתחיל להתכווץ, מה שעלול לגרום להתכווצויות וכאבים אצל נשים מסוימות, אך לא אצל כולן. רצפת האגן מתחילה להשתקם, וניתן לסייע לה באמצעות תרגילים לחיזוקה.

אם כואב לאישה בזמן מתן השתן - בגלל תפרים - היא יכולה לשפוך מים חמימים על האזור לאחר ביקור בשירותים, על מנת להרגיעו. כמו כן, היומיים הראשונים עשויים להיות מלאים בביקורים לשירותים, כדרכו של הגוף להתנקות מהנוזלים שהצטברו בו. כמו כן חלים שינויים בשדיים, שמתחילים להניב חלב, ותיתכן עצירות לא נעימה. כל האימהות חשות עייפות בתקופה זו.

תיתכן תקופה ארוכה עד שתחזור הוסת, בעיקר אם האישה מניקה. באשר ליחסי מין, ניתן לחזור לקיימם לאחר שהנרתיק והפות החלימו לחלוטין, והפרשות צוואר הרחם פסקו.

מבחינה נפשית, האישה עוברת תקופה מיוחדת המסמלת את המעבר שלה לאימהות. מעבר זה גורר שינויים עצומים בחייה של האישה, שיכולים להמם אותה. להיות אם זה אתגר גדול, ונורמאלי לחוש לגבי זה רגשות מעורבים. לנשים רבות יש דיכאון קל שלאחר הלידה (80%), וביום השלישי שלאחר הלידה יש אפילו בכי גדול. שינויים אלה, יחד עם השינויים ההורמונאליים הרבים, משפיעים עליה לאין שיעור. רגשות אלה ינוחו עם הזמן, ככל שהמשפחה החדשה תתרגל לשינוייה.

למידע נוסף קיראי בהרחבה על דיאטה אחרי לידה

חזרה לתפריט


 דיכאון לאחר לידה

למרות שדכדוך לאחר לידה הוא נפוץ ונורמאלי בקרב הרוב המוחלט של הנשים, עבור 10-20%  דכדוך זה יהפוך לדיכאון לאחר לידה, המתבטא במצב רוח מדוכא, דמע תדיר, חוסר יכולת ליהנות מפעילויות מהנות, קשיי שינה, עייפות, בעיות בתאבון, מחשבות אובדניות, תחושות של חוסר התאמה כהורה, וריכוז לקוי.

אם האישה חשה בסימפטומים האלה, או שמישהו בסביבתה מודאג לגביה, יש לדווח על כך לרופא או פסיכולוג, ולחפש אחר טיפול מתאים על מנת שתוכל להתאושש ולהתפנות לעצמה ולתינוקה. קיראי בהרחבה על דיכאון אחרי לידה

חזרה לתפריט