הנקה breastfeeding היא האופציה הטובה ביותר עבור בריאותו של התינוק, ובריאותה של האם. אך רכישת ההנקה לא תמיד באה בקלות, ולכן ישנן נשים שמתייאשות אחרי זמן מה ומעדיפות לעבור לבקבוק, למרות שזו לא הייתה משאת נפשן.
בעוד שהנקה לא מתאימה לכל אם, עדיין ישנו סיכוי טוב יותר להניק כשהאישה עוברת הכשרה כלשהי בתחום ההנקה. הנקה היא אולי הדבר הכי טבעי בעולם, אך הכניסה אליה היא לא תמיד אינטואיטיבית כפי שהיינו רוצים לקוות. לכן המאמר הנוכחי אוסף עבור הנשים שמתכננות להניק, או שכבר החלו בכך, כמה כללים בסיסיים אותם רצוי לדעת לפני.
הזמן הכי טוב להתחיל הוא ממש בתוך חדר לידה - דקות ספורות לאחר לידתו של התינוק. בהתחלה גוף האישה יניב כמויות קטנות יותר של חלב מיוחד שנקרא "קולוסטרום" (Colostrum) שיסייע להגן על התינוק מפני זיהומים. חלב זה נראה שונה מהחלב שיגיע בהמשך, והוא סמיך ודבשי יותר, ולכן מגיע במשורה. אך אין דאגה - כמויות קטנות זה כל מה שהתינוק זקוק לו בשלב זה. כמות החלב תגדל יחד עם קיבתו של התינוק.
יש לסובב את כל גופו של התינוק לכיוון האם, חזה לחזה. יש לגרות את השפה העליונה של התינוק עם הפטמה, ולהמתין עד שהתינוק פותח פה גדול. אז יש למשוך את התינוק אל השד, ולהחזיק אותו לתמיכה. עד כמה הפה צריך להיות פתוח? צריך לקחת בחשבון כי פה התינוק אמור לכסות את עטרת הפטמה כולה, ולא רק את הפטמה (החלק הבולט).
אין מה לחשוש אם בשלב זה התינוק מתקשה להישאר על הפטמה - דרוש אימון (וגם אמון בתהליך) והרבה סבלנות. עם זאת, רצוי מאוד ומומלץ לפנות אל יועצת הנקה. יועצות אלו זמינות בבית היולדות, אך גם לאחר מכן בטיפות החלב או במרכזי הנשים. אחד הסימנים החשובים ביותר שהגיע הזמן לפנות אל יועצת הנקה הוא כאב - אם וכאשר תחושי אותו.
הנקה לא אמורה להכאיב, למרות שבגלל רגישות השדיים היא מתחילה בחוסר נוחות מסוים. יש לשים לב לדרך בה התינוק נאחז על השד. אם יניקה ושאיבה זו כואבת, רצוי לשבור את הוואקום שנוצר (על ידי החדרה אצבע בין השד לפה התינוק) ולנסות שוב.
אם התינוק נולד טרם זמנו (פג) רוב הסיכויים הם שלא יתנו לאם להניק מייד. במקרה הזה יאכילו את התינוק מבקבוק עד שהוא יתחזק מספיק בשביל לינוק לבדו. ניתן לשאוב חלב ולבקש מהאחיות שיתנו לו את חלב האם, כך הוא יקבל את הקולוסטרום, שכל כך משמעותי לגדילתו.
בגדול: לעתים קרובות. ככל שההנקה (breastfeeding) תהיה לעתים יותר קרובות, כך השד יניב יותר 
חלב. לרוב יהיה זה בין 8-12 פעמים ביממה. כיום ההמלצה היא לא להניק בזמנים קבועים, אלא לחכות עד שהתינוק מראה סימנים שהוא רעב.
סימנים אלה יכולים להיות ערנות מוגברת, צקצוקי שפתיים, או חיפוש אחר הפטמה. בכי הוא סימן מאוחר לרעב, ובאופן אידיאלי רצוי להימנע ממנו, למרות שלא תמיד ניתן.
במהלך הימים הראשונים, יתכן כי יהיה צורך להעיר את התינוק לקראת ההנקה, בעיקר אם עברו יותר משלוש שעות מאז ההנקה האחרונה. אם הוא נרדם בזמן ההנקה ניתן לנסות להוריד את השמיכה ממנו, או שכבה אחת של ביגוד. החלב יחמם אותו, ולאחר מכן ניתן לעטוף אותו מחדש.
מכיוון שבהתחלה ההנקה היא תהליך ממושך, שעשוי להימשך כ-40 דקות ואפילו יותר, חשוב למצוא תנוחה נוחה להנקה, משום שהידיים עלולות להתעייף במהרה. כיום ישנן כריות הנקה מיוחדות, שמסייעות לאישה למקם את עצמה ואת גוף התינוק בצורה נוחה. רצוי להתמקם באופן נוח לפני תחילת ההנקה.
ממש כמו בזמן הריון, התינוק מקבל חומרים מזינים מהמזון שלך. לכן חשוב לאכול את מה שהיית רוצה להאכיל אותו, כי זה מה שקורה בסופו של דבר. אמנם התינוק יקבל את המענה לצרכיו כך או כך, אך הוא עלול לקחת ממאגרי הויטמינים והמינרלים של האם. לכן "אכילה בשביל שניים" (מבחינת האיכות, לא מבחינת הכמות) היא עדיין האופציה הטובה ביותר.
נשים רבות מרגישות רעב מוגבר בזמן ההנקה, מה שמתיישב עם כמות האנרגיה שהגוף משקיע בייצור החלב. רצוי להמשיך באכילת ארוחות קטנות ובריאות אך תכופות, עם ארוחות ביניים מזינות. ככלל, רוב הנשים המניקות יזדקקו לתוספת של בין 200-500 קלוריות יותר מאשר נשים שאינן מניקות.
כמובן שקפאין ואלכוהול עוברים לתינוק, ולכן יש להימנע מאלכוהול ולהגביל את צריכת הקפאין לכוס אחת ביום.
קיראי בהרחבה על: תזונה בהריון
יש נשים שההנקה מגיעה אליהן באופן טבעי, והן לא נתקלות בבעיות גופניות או רגשיות סביב הנושא. אך נשים רבות מתקשות מאוד בהתחלה, וזה נחשב לדבר טבעי. התקופה הראשונה היא קשה, משום שחוסר השינה והצורך העז של התינוק עלולים להעלות תהיות וחששות כגון "האם הוא אוכל מספיק", "האם הפטמות שלי אמורות לכאוב" ועוד.
בקשר לאכילה מספקת - ניתן לראות אם השד מרגיש רך יותר לאחר ההאכלה, אם התינוק רגוע, ואם הוא מעלה במשקל. במידה וכל אלה מתקיימים אין צורך לחשוש. סמן נוסף הוא כמות הצואה - הכמות אמורה להיות כשני חיתולים ליום בזמן הקולוסטרום (בימים הראשונים), ובין 6-8 חיתולים ליום כשהחלב הרגיל מגיע, או שלושה חיתולים לפחות עם צואת תינוקות, למרות שמספר זה עשוי להיות מופחת לאחר החודש הראשון.
בששת השבועות הראשונים האישה עלולה לחוות תופעות כגון גודש בשד, פטמות כואבות, ואפילו זיהום בשד (Mastitis). אין צורך לסבול בשקט משום שזה רק יצור עוד כאב, ועלול להוביל להפסקה מוקדמת של ההנקה. רצוי לפנות למומחה ולראות כיצד ניתן לפתור את הקשיים האלה בצורה פרודוקטיבית, וברוב המקרים יש לכך פיתרון.
צפי בסרטון המספק טיפים חשובים להנקה בריאה ונכונה לאם ולתינוק/ת (באנגלית):
