על תופעת הריפלוקס בקרב תינוקות ודרכי טיפול אפשריים...

 אתר לידה
ייעוץ אישי בנושאים הקשורים ללידה:
שם מלא
מספר טלפון
פניה אישית ודיסקרטית >>

ריפלוקס תינוקות – דברים שחשוב לדעת


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 () דירוגים | דירוג ממוצע ()
stars - based on reviews

Hebrew

משמעות המושג ריפלוקס הוא עלייה של תוכן קיבה לוושט שאחר כך נפלט בהקאה ולכן מכונה גם פליטת פה אצל תינוקות.

פליטת פה היא אחת התופעות הנפוצות ביותר אצל תינוקות בגילאים של עד שנה וחצי ומתרחשת אצל 70 אחוז מהתינוקות לפחות בגילאים של עד שלושה-ארבעה חודשים, ואז תדירותה יורדת לחמישה עד עשרה אחוזים עד גיל שנה. הריפלוקס יכול להופיע אחר כך גם אצל ילדים בוגרים יותר ומבוגרים.

הריפלוקס הוא הפרעה במערכת העיכול שנגרמת בדרך כלל מהפרעה בתפקוד של השריר הסוגר התחתון שמחבר בין הוושט והקיבה. שריר זה אמור להיות סגור באופן חד כיווני ולמנוע מהתוכן החומצי של הקיבה להיפלט החוצה דרך הוושט.

לאור העובדה שתינוקות בגילאים עד שנה מבלים את מרבית זמנם בשכיבה, התמיכה הדלה של שריר הסרעפת והזווית שבה הקיבה נפגשת עם הושט, הסיכוי שתתרחש אצלם פליטת פה גדול יותר. תוכנה של פליטת הפה של תינוקות מורכב בדרך כלל מרוק ומיצי הקיבה.

כיצד ניתן לאבחן את תופעת הריפלוקס?

הריפלוקס מאובחן בדרך כלל כמחלה כאשר הוא נמשך מעל גיל 14 חודשים ויוצר תסמינים או סיבוכים כפי שיתוארו בהמשך. הסימפטומים האפשריים של הריפלוקס שיכולים להיות מלבד הקאות הם בכי בזמן ולאחר הארוחות וחוסר שקט המצביעים על כאב, שיהוקים לאחר הארוחות, צפצופים בנשימה, האטה בגדילה, דלקות ריאה חוזרות ועוד.

סימפטומים אלו עלולים להחמיר בשכיבה אחרי הארוחה או בנסיעה במכונית לאחר ארוחה.

הבדיקות המשמשות בדרך כלל לאבחון ריפלוקס אצל תינוקות הן בליעת בריום ואנדוסקופיה.

בליעת בריום זוהי בדיקת רנטגן מיוחדת שיכולה להראות את הפליטה של תוכן מהקיבה לתוך הוושט ופתולוגיות אחרות בדרכי העיכול העליונות.

אנדוסקופיה היא בדיקה בה מחדירים צינור דק עם סיב אופטי של מצלמה בקצהו על מנת לצלם את הושט, התריסריון הקיבה, דרכי העיכול העליונות ולפעמים גם חלק מהמעי הדק בשביל לקחת דוגמאות קטנות של הרקמות לצורך ביופסיה על מנת לראות אם ישנו זיהום או כל נזק אחר. פרוצדורה זו אינה נעימה במיוחד עבור התינוק ולכן מבוצעת בהרדמה.

כמו כן בדיקה נוספת מבצעת מדידות של רמת החומציות בקיבה במשך יממה שלמה. לצורך הבדיקה נעשה אשפוז של הפעוט ליממה במהלכה מחדירים זונדה דרך האף עד לבסיס הוושט ובודקים אותו למשך 24 שעות.

מטרת הבדיקה היא למדוד את החומרה והתדירות של אירועי הריפלוקס ואת תקינות הנשימה והדופק של התינוק

סיבוכים וסיכונים:

ריפלוקס אצל תינוקות עלול ליצור סיבוכים רבים. לאור העובדה שהתוכן שנפלט הוא חומצי, הפליטה עלולה לגרום לנזק ברירית הושט ולרירית התריסריון דבר העלול לגרום למחלת כיב בקיבה.

בדומה, אם הריפלוקס חמור במיוחד הוא עלול לגרום לאנמיה בגלל הנזק לרירית, לחוסר יכולת לעליה במשקל משום שהמזון לא מתעכל כראוי בקיבה, להתכווצות של דופן הסימפונות בריאות בשל התגובה לנוכחות החומצה בוושט הגורמת למצב דמוי אסטמה, דלקת ריאות, פגיעה בספיגת המינרלים הנחוצים לבריאותו, שיעולי לילה, דלקות אוזניים סינוסיטיס, לחנק כתוצאה מכניסת הפליטה לקנה הנשימה, נזק לשיניים כתוצאה מהחומציות של התוכן שעלה ועוד. 

דרכי טיפול:

הטיפול בריפלוקס אצל תינוקות יכול להשתנות בהתאם לחומרת המצב, מחלות רקע נוספות, גיל התינוק ועוד. הנטייה להופעה של ריפלוקס בצורתו החמורה גבוהה יותר אצל תינוקות עם שיתוק מוחין ובעיות נוירולוגיות אחרות. בחלק מהמקרים הוא מתרחש כתוצאה מרגישות לחלבון סויה או חלבון פרה ובמקרים כאלו ההמלצה היא על שינוי התזונה.

קראו בהרחבה על: תזונת תינוקות בשנת החיים הראשונה

לרוב כאשר התינוק סובל מריפלוקס כדאי להניח את המזרון עליו הוא שוכב בזווית של שלושים מעלות. יש להניח את המזרון על משטח תמיכה קשיח ולא על כרית או שמיכה שעשויים לזוז. הם לא יהיו יעילים לטיפול בריפלוקס, ואף גרוע מכך יסכנו אותו בחניקה.

תרגיל נוסף הוא להחזיק את התינוק בידיים ולא להשכיבו למשך חצי שעה לפחות אחרי הארוחה וכמו כן להחזיקו באופן כללי על הידיים יותר זמן. מלבד זאת לא כדאי להניחו על הבטן אפילו לצורך החלפת החיתול.

המלצות אחרות שניתנות תוך כדי התייעצות עם הרופא המטפל הן להפוך את המזון הניתן לתינוק לסמיך יותר בכך שיוסיפו לו דייסה לחלב, לשנות את זמני הארוחות ולהאכילו בכמויות קטנות יותר לעיתים תכופות יותר. הנחיה אחרת יכולה להיות להרחיק את התינוק ממבוגרים המעשנים משום שריח העשן עלול גם כן לגרות את הפליטה.

חלק מההורים שהתינוקות שלהם סובלים מריפלוקס מעדיפים לתת לתינוק לישון במושב הרכב המיועד לו, אולם המומחים בדרך כלל ממליצים להימנע מכך משום שנראה שמושבים אלו מפעילים לחץ על הבטן ובכך מעודדים את הפליטה.

במידה והזנת התינוק נעשית בהנקה מומלץ להימנע משתייה של חלב פרה או מזונות המכילים חלב פרה בכדי למנוע את פליטת הפה. הנחיה תזונתית נוספת יכולה להיות הוספת כפית של פתיתי אורז על כל מנה של פורמולת מזון.

לקריאה נוספת: תזונה בזמן ההנקה

בנוגע לטיפול תרופתי ניתן להוסיף תרופות שונות המיועדות להורדת ההפרשה החומצית של הקיבה בשילוב עם תרופות אחרות המורכבות מאצות ים. תכשירי האצות ניתנים בדרך כלל בסוף הארוחה ומגדילים את הציפוי של החלק העליון של הקיבה באופן המקטין את הסיכוי שיתרחש הריפלוקס לאחר הארוחה.

קראי על: עצירות אצל תינוקות

השילוב בין השניים אמור להוריד בסופו של דבר את תדירות הריפלוקס וכמו כן לגרום למצב שגם אם יתרחש הוא עדיין יסכן פחות את התינוק ויגרום לפחות נזקים.

במקרים נדירים וחמורים במיוחד כאשר טיפולים מסוג זה אינם יעילים מבצעים פרוצדורה פולשנית בה יוצרים סגירה לשריר באמצעות טבעת מהסרעפת באזור החיבור שבין הושט לקיבה. משך ניתוח זה יכול להיות שש שעות לפחות וכמו כל פרוצדורה כירורגית אחרת הוא אינו נטול סיכונים.

הסיבוכים הספציפיים האפשריים כוללים ניקוב של הוושט, הקיבה, חזה אוויר, הלם כתוצאה מאיבוד דם, תגובה אלרגנית לחומרי ההרדמה וסיבוכים אחרים האפשריים מההרדמה הכללית וצנרור קנה הנשימה.   

קראי באתר לידה על: עיסוי תינוקות - טיפים וכללים


תאריך: 12/05/2014 14:48