כל התשובות לכל שאלה שלך בנושא הריון בסיכון גבוה

הריון הוא תהליך טבעי ולא מסוכן, גם אם לא נטול תופעות לוואי שונות ומשונות. מרבית הנשים יחוו הריונות קלים וחפים מבעיות, או יסבלו מחוסר נוחות וקשיים זמניים שלא מצריכים טיפול מיוחד.

ואולם אחרות עשויות להיכנס לקטגוריה של הריון בסיכון גבוה, הגדרה שעלולה להישמע מאיימת, אך מקיפה קשת רחבה של בעיות בדרגות חומרה שונות, אשר רובן ניתנות לשליטה ולטיפול בקלות ובביטחון.

הריון בסיכון יכול לנבוע ממחלות רקע שקדמו להריון או מבעיות שמתפתחות במהלך חודשי ההריון עצמו. לפיכך, לעתים ניתן לצפות את המצב ולהתכונן לו, ולעתים הוא בלתי ניתן לניבוי.

ככלל, הריון מוגדר ככזה הטומן בחובו סיכון גבוה מהרגיל לאם או לעובר ומצריך פיקוח רפואי הדוק יותר ונקיטת אמצעי זהירות שלא נדרשים בהריונות אחרים.

גורמי רקע ותסמינים להריון בסיכון גבוה

גורמי רקע הם מאפיינים המכניסים את ההריון לקטגוריה של סיכון גבוה מראש, ללא קשר להתפתחות ההריון עצמו.

עם גורמים אלה נמנים בין השאר: גיל האשה (אם היא צעירה או מבוגרת במיוחד); מחלות כרוניות כגון אסתמה, סכרת, אפילפסיה, בעיות כליות, בעיות בלחץ דם, בקרישת דם או בבלוטת התריס; הסטוריה של הפלות רבות או של סיבוכים בהריון או במסגרת לידה קודמת.

הריון מרובה עוברים מאופיין גם כן כהריון בסיכון בגלל שהוא מועד יותר לסיבוכים, להפלות, לידות מוקדמות ולידות במשקל נמוך. כמו כן, יש להביא בחשבון רקע גנטי של האשה, כאשר מומים מולדים במשפחתה או במשפחת האב מצריכים תשומת לב מיוחדת. כך גם במקרים בהם ישנה קרבת משפחה בין בני הזוג.

קיראי בהרחבה על: בדיקה להערכת משקל העובר

בנוסף לאלה, סיבוכים שונים שעלולים להתפתח במהלך ההריון מכניסים אותו לקטגוריה של סיכון גבוה.

זוהי אחת הסיבות המרכזיות לריבוי הבדיקות במהלכו של מעקב הריון. זיהוי מוקדם של התפתחות בעיה יכול להיות קריטי לבריאותם ושלומם של האם ושל העובר. בדיקות לחץ דם, דם ושתן שגרתיות מסוגלות לזהות חריגות המצביעות על בעיה, ולאפשר מעקב וטיפול שיבטיחו המשך הריון תקין ובריא.

קיראו גם על: בדיקות שחשוב לבצע בתקופת ההריון

מצבים עיקריים המהווים הריון בסיכון גבוה

רעלת הריון הנה גורם סיכון משמעותי ביותר המופיע בכ-6% מכלל ההריונות. במקרים החמורים ביותר, כאשר המחלה לא מאותרת בזמן, היא עלולה לגרום למות האשה.

רעלת הריון מתרחשת בדרך כלל בזמן הריון ראשון – ואם היא מתפתחת, היא מעלה את ההסתברות להופעתה גם בהריון הבא.

בדרך כלל היא תופיע במהלך השליש השני או השלישי של ההריון ותסתיים רק לאחר הלידה. זאת משום שהגורם לרעלת הוא ההריון עצמו ורק סיומו יביא להחלמה מלאה.

אחד מגורמי הסיכון לרעלת הריון הוא לחץ דם גבוה. מכאן שנשים בעלות רקע של לחץ דם גבוה ונשים שלחץ הדם שלהן עלה משמעותית במהלך ההריון נמצאות בקבוצת סיכון.

כמו כן, המחלה מופיעה בשכיחות גבוהה יותר בקרב נשים עם מחלות רקע, נשים שאמותיהן סבלו מרעלת הריון, בהריונות מרובי עוברים וכאשר גיל האשה נמוך מ-20 או גבוה מ-35.

מכיוון שלא ידוע מה בדיוק גורם לרעלת הריון, יש לעקוב אחר הבדיקות ולשים לב לעלייה בלחץ הדם, עלייה ברמת החלבון בשתן ולבצקות – שלושת התסמינים להופעת רעלת הריון המחייבים התערבות מיידית.

הטיפול ברעלת הריון הוא כאמור ילוד העובד, אך כאשר הרעלת מתגלה בשלב מוקדם של ההריון והעובר לא בשל ללידה, הוא מטופל בסטרואידים כדי להביא להבשלה מהירה של ריאותיו ולאפשר ילוד. אמצעי זה ינקט בדרך כלל עד שבוע 34 להריון.

מעקב קפדני נועד לבחון כל הזמן את מצב בריאותה של האם לצד מצבו של העובר, כדי להחליט עד מתי ניתן להמשיך עם ההריון. הטיפול התרופתי נעשה בהתאם לחומרתה. לצד מנוחה ומעקב (ולעתים שמירת הריון) ניתנות תרופות להורדת לחץ הדם אשר מווסתות את תסמיני המחלה אך לא מעלימות אותה.

קיראי גם על: הריון בסיכון בשל היפרדות שלייה

מעבר לצורך בבדיקות המעקב השגרתיות לאורך ההריון, ישנם סימנים חריגים שעלולים להצביע על התפתחות רעלת הריון ומחייבים פנייה מיידית לבית חולים: כאבי ראש חזקים, הקאות, עלייה חדה במשקל, סחרחורות וטשטוש ראייה. וכאמור – בצקות, חלבון בשתן ולחץ דם מעל לרמה של 90\140.

סוכרת הריון מוגדרת כמצב שבו תסמיני המחלה מופיעים במהלך ההריון אצל אשה שלא סבלה מסוכרת קודם לכן. הדבר נובע משיבוש בפעילות האינסולין בגוף – ההורמון המווסת את הגלוקוז ומשאיר את רמתו בדם נמוכה – כתוצאה מהפעילות ההורמונלית בזמן ההריון. התוצאה היא אי ספיגה של הגלוקוז בתאים והישארותו בדם.

כ-4% מהנשים סובלות מסוכרת הריון, שעשויה לגרום לגדילת יתר של העובר בגלל חשיפה מוגברת לסוכר. סוכרת הריון שאינה מטופלת עלולה לגרום לבעיות בריאותיות של העובר ובמקרים קיצוניים אף למותו.

אבחון סוכרת הריון נעשה בבדיקת העמסת סוכר המתבצעת בין שבוע 24 ל-28. זאת מכיוון שבמקרים רבים אין סימנים מוקדמים למחלה.

הבדיקה מומלצת לכל אשה הרה, אך ישנן נשים המועדות יותר לסבול מהבעיה: נשים הסובלות מעודף משקל, נשים עם רקע משפחתי של סכרת, נשים מבוגרות ונשים שפיתחו סוכרת בהריון קודם או ילדו תינוק במשקל גבוה מ-4.2 ק"ג. כמו כן, ריבוי מי שפיר ודלקות חוזרות בשלפוחית השצן או בנרתיק הם סימני אזהרה שמצריכים בדיקה.

הטיפול בסוכרת הריון הוא בעיקר תזונתי. הקפדה על דיאטה דלת סוכר במהלך ההריון מביאה בדרך כלל לאיזון רמת הסוכר בדם ומונעת גדילה מוגזמת של העובר. במקרים מסוימים ננקט טיפול תרופתי.

קיראי בהרחבה על: תזונה בהריון

אנמיה, CMV, GBS - מרבית הנשים יסבלו במהלך ההריון מירידה בהמוגלובין, הנמצא בכדוריות הדם ואחראי על העברת החמצן לרקמות.

זהו מצב לא אידיאלי אבל הגיוני בהתחשב בעלייה בנפח הדם בהריון. ואולם ירידה של ההמוגלובין מתחת לרמה מסוימת מעידה על אנמיה שעשויה לנבוע ממחסור בברזל, בוויטמין B12 או בחומצה פולית. חומרים אלה חיוניים בהריון לבריאות האשה ולהתפתחות התקינה של העובר.

אנמיה ניתנת לזיהוי בבדיקת דם, כאשר חולשה, עייפות מוגברת, חיוורון וסחרחורות יכולות להוות סימנים מקדימים המתריעים על בעיה. גילוי אנמיה מטופל באמצעות תוספים, כמו גם באמצעות תזונה.

נגיף ה-CMV, השייך לקבוצת נגיפי ההרפס, אינו מסוכן לאשה ההרה הנושאת אותו בגופה אך עלול לסכן משמעותית את העובר שנדבק בו במהלך ההריון. כמו כן, הנגיף יכול לעבור לתינוק בעת הלידה.

הסכנה גבוהה במיוחד כאשר האשה נדבקת בנגיף בעת ההריון, ולכן מומלץ בזמן ההריון לקיים יחסי מין מוגנים ולהקפיד על כללי היגיינה מחמירים. ניתן לאתר את הנגיף בבדיקת נוגדנים לפני ההריון ובמהלכו. כמו כן, בדיקת מי שפיר יכולה לזהות הידבקות של העובר בנגיף.

GBS הוא חיידק מסוג סטרפטוקוקוס שיכול לעבור לתינוק מהאם במהלך הלידה. ניתן לאתרו בבדיקה פשוטה בנרתיק ובפי הטבעת. במקרה של נשאות של החיידק תטופל האם באנטיביוטיקה כמה שעות לפני הלידה. את הבדיקה לנשאות כדאי לבצע בשבועות 35-37 להריון.

לקריאה נוספת: תופעות לוואי בתקופת ההריון