x

דיווח על תקלה

תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

יצירת קשר
חיפוש באתר
מאמרים אחרונים





הכנה ללידה - כל המידע וכל התשובות לכל שאלה שלך

תאריך: 08/12/2014 11:38   מחבר: מערכת אתר לידה

במרוצת עשרות השנים האחרונות הפכו הלידות לרפואיות יותר ויותר, ונכנסו כדרך קבע לבתי החולים. זאת בניגוד למסורת העבר, בה נשים ילדו בחברת נשים אחרות.

נשים אחרות אלו הורכבו מנשים להן היה ניסיון בלידה, ונשים שהיה להן ניסיון במיילדות. כמו היום, נשים אלה היו יושבות יחד ומנחות אחת את השנייה ברזי הלידה.

הן לא ידעו לתזמן צירים, הן לא ידעו למדוד את פתיחת צוואר הרחם, אך הן ידעו לזהות בדיוק באיזה שלב נמצאת האישה ולהנחות אותה במעבר השלב הזה.

כיום אנו מוצפים בחומרים שנועדו להכין אותנו ללידה - אתרי אינטרנט, ספרים, קורסים, סיפורי לידה, ועוד. אמצעים אלה קיימים בנוסף, אך לא במקום, השיחות אותן אנו מנהלות עם חברותינו, מכירות את סיפורי הלידה של כל אחת ואחת, לעתים חוששות מהם ולעתים מקבלות מהם השראה.

האם לידה היא אינטואיטיבית?

בשורה התחתונה - לידה היא אמנם טבעית לחלוטין, אך היא לא בהכרח אינטואיטיבית. היא התרחקה מהאינטואיציה עוד יותר עם המעבר לבתי החולים, ועם הצורך הבלתי פוסק בניטור העובר והמעקב אחריו, שכמו מנתקים אותו מגוף האישה והופכים אותו לנחלת הציוד הרפואי.

אך בסופו של דבר היא מעולם לא הייתה אינטואיטיבית לחלוטין - נשים הן לא כמו יונקות אחרות, אשר ברגע שהן מרגישות את הצורך להמליט ישנו קול פנימי שאומר להן בדיוק מה לעשות.

הן לא יכולות ליילד את עצמן, וגם לא לדאוג לעצמן מיד לאחר הלידה. הן זקוקות להכוונה, הדרכה, ולעזרה. הן תלויות באחר שיתמוך בהן. במידה מסוימת זה הכוח והחולשה של המין האנושי.

ישנם בכל זאת קווים מקבילים בין נשים ליונקות אחרות. כשמתחילים לקרוא קצת על ההורמונים הפעילים בלידה, מגלים כי הם זקוקים לאותם התנאים שיונקים אחרים זקוקים להם כדי ללדת.

האישה זקוקה לתחושה של ביטחון, לתחושה של היכרות עם הסביבה שלה ועם האנשים שסביבה.

היא צריכה להרגיש שמי שאיתה אכן איתה, כי היא לא חשופה מדי לפלישה של אויבים, כי היא יכולה להירגע ולהתמסר לרגע, להרפות ולהביא לעולם את היצור היקר הזה שכל כולה מתגייס כדי להגן עליו.

אצל רוב היונקים התהליך הזה מתרחש באופן שמוכר לנו - החתולה או הכלבה פורשות הצידה, הרחק מתזוזת הקהל, למקום חשוך ואפלולי.

רק שם, במעין מערה קטנה, הן מסוגלות ללדת את הצאצאים שלהן. הן מגיעות אל פתח הלידה בפיהן, מסייעות לגורים לצאת החוצה, מקלפות מהם את השליה ואוכלות אותה - היא תשמש אותן להזנה בהנקה.

חשוב לקרוא על: כל המידע על תזונה נכונה בזמן הנקה

הן מנקות את הגורים ומעודדות אותם בלשונן לעשות את צרכיהם הראשונים ולגשת לפטמה. הן יודעות את כל זה במקום עמוק ביותר בגזע המוח שלהן. מעולם לא קראו ספר ולא לימדו אותן. האם גם לאישה יש את היכולת הזו? מומחים רבים ללידה טבעית טוענים שכן.

לעומת זאת, רוב הנשים כיום יולדות בדרך שלא נמצאת בכלל בקשר עם אותם תנאים שמקבלת החתולה. הן יולדות בחדרים צוננים, עם תאורה גסה ואנשים זרים סביבן. החדר זר, ואינו מריח כמו משהו מוכר.

הן מקבלות חומרים שמשנים את המהלך הטבעי של ההורמונים שלהן, ופעמים רבות זקוקות להתערבויות רפואיות בגלל לידה שלא מתקדמת. לידה רפואית היא איננה "לידה נורמאלית", למרות שהיא הפכה להיות הדרך הנורמטיבית ללדת בימינו. אך זו לידה לכל דבר.

האם דרך זו ללדת טובה פחות מהדרך הטבעית עליה מצהירים, הדרך בה האישה מחוברת לטבע ה"חתולי" שלה? אין לכך תשובה. נשים מסוימות יכולות להרגיש בטוחות יותר בבית החולים, וזה מה שיאפשר את ההרפיה ואת ההתרגעות, ונשים אחרות ירגישו בטוחות רק בלידה בבית או בחדר לידה טבעי.

כך או כך, מרגע שאישה מתחילה להתכונן ללידה היא צריכה לרכוש ידע, והרבה ממנו. ידע זה יאפשר לה לדעת איך היא הייתה רוצה ללדת, באיזה מוסד, עם אילו מלווים, עם משככי כאבים או בלי וכל מה שכרוך בהבדלים בין לידה טבעית ללידה רפואית.

למידע נוסף: תפקידה של דולה Doula

השורה התחתונה היא שכל מה שנעשה מבחירה הוא תקף באותה המידה. אישה יכולה להיות מודעת לכל ההשלכות של ההתערבויות הרפואיות ועדיין לבחור בהן שוב ושוב.

הבעיה היא כשהאישה אינה יודעת מה ההשלכות של כל דבר, והיא מונעת מתוך פחד או חוסר ביטחון. לנשים אלו מומלץ ללמוד עוד ועוד על הלידה, ולעתים לפנות לטיפול נפשי על מנת לנטרל חלק מהפחדים הקשורים ללידה ולהורות.

הכנה גופנית ללידה

לידה היא חוויה גופנית, כזו הדורשת כוחות רבים. ההכנה ללידה מתבצעת בעצם לאורך כל חודשי ההריון - כל עוד האישה שומרת על תזונה מאוזנת ובריאה בהריון, ומבצעת פעילות גופנית מתונה, היא מסייעת לגופה להתכונן ללידה עצמה. יש המשווים את הלידה לריצת מרתון משום שהיא דורשת כל כך הרבה אנרגיות.

אמנם לא כל הלידות הן כאלה - יש כאלה המסתיימות מהר מאוד, אך כך או כך רצוי להכין ולחזק את הגוף משום שכך זמן השיקום יהיה קצר יותר, וגם יהיה קל יותר בטיפול בתינוק, הכולל שעות ארוכות של החזקה על הידיים.

אמנם רצוי שהאישה תשמור על משקלה (עם תוספת של 300 קלוריות ליום החל מהשליש השני), ואף יש הממליצים על אכילה מוגברת של חלבונים בשלב הזה, אבל לקראת תאריך הלידה המשוער כדאי לאישה לעבור דווקא לצריכה של פחמימות.

רצוי שפחמימות אלו יהיו מורכבות, אבל גם פנקייקים וקצת עוגות בחושות עשויות לעזור למצבור האנרגיה לו תזדקק האישה לקראת הלידה.

מבחינת הפעילות הגופנית, ישנם תרגילים בהם יכולה האישה להתאמן, הקשורים לתנוחות הלידה הרצויות. תרגילים אלה כוללים הגמשה של מפרקי האגן - למשל עמידה על ארבע ונענוע של המפרקים בעדינות לכך הכיוונים. תרגילים אלה יעזרו בצירים, משום שהם יוצרים א-סימטריה באגן שמסייעת לתינוק להתברג מטה בתחתית תעלת הלידה.

לתנועתיות בלידה ישנה חשיבות גדולה. אנשים רבים מאמינים שללידה "חיים משלה" וכי היא תתקדם בקצב שלה ללא קשר למה שהאישה תעשה. אך אין זה נכון - מניסיון של מיילדות ויולדות רבות התנועתיות היא אלמנט משמעותי במיוחד בעזרה להתקדמות הלידה.

רופאים רבים ימליצו על הליכה או עליה וירידה במדרגות, משום שאלה יוצרים א-סימטריה. באותו מובן גם האישה יכולה ללמוד תנוחות ותנועות עליהן תוכל להתאמן בשבועות שלפני הלידה, על מנת שגופה יכיר אותן ויהיה בכושר לקראתן בלידה עצמה. אל דאגה - תנועות אלו לא מזרזות לידה לכשעצמן, אלא רק מרגע שהלידה כבר החלה, והצירים דוחפים את ראשו של העובר מטה.

וכשחושבים על כך - מה יכול להיות יותר הגיוני מזה? הרי ציר, כשמו כן הוא, הוא סיבוב והברגת התינוק החוצה. אמנם התינוק לא עושה פירואטים ברחם, אך הציר מכווץ את חלקו העליון של הרחם בעוד הוא מרפה את חלקו התחתון, וכך מסייע לתינוק לרדת למטה.

גם התינוק עצמו עובד קשה, ונע מטה בלחיצות והרפיות בלתי פוסקות. תנועתיות בזמן הלידה מסייעת לו להתברג. זאת הסיבה שהציר מורגש בכזו עוצמה - על מנת שהאם תתרכז בו באותו הרגע, ותעשה את התנועות הראויות כדי לעזור לו. התנועות גם מפחיתות את תחושת הכאב, בדיוק מהסיבה הזו. גם אם האישה מתכננת לקחת אפידורל, אין זה אומר כי היא יכולה להפסיק לנוע.

אפידורל מעכב את הלידה פעמים רבות, משום שהאישה מפסיקה לסייע לתינוק לנוע מטה. נשים רבות עושות טעות ואף נרדמות דווקא בזמן בו התינוק שלהן זקוק להן פעילות.

קראי בהרחבה על: סיבוכים שעלולים להתרחש במהלך הלידה

לכן גם עם אפידורל רצוי לשכב על הצד, ובכל פעם שמופיע ציר במוניטור לבקש מבן הזוג או מהמיילדת לנענע את הרגל כמו מנואלה - בתנועות סיבוביות, עם רגל מכופפת, כשהרגל מלטפת את הבטן. כך נוצרת א סימטריה באגן והתינוק זז למטה בקלות גדולה יותר.

כיום חוגי התעמלות המיועדים לנשים בהריון שמים את הדגש על תנועתיות בלידה. חלקם מלמדים אפילו את "ריקוד הלידה" ריקוד שאמור לסייע להתברגות נכונה של התינוק באגן ולהקלה על הצירים. הכנה גופנית נוספת ללידה היא עיסוי פרינאום, אותו אזור שרירי ורקמתי שנמשך בין הנרתיק לפי הטבעת, והוא האזור שנמתח בזמן הלידה.

קיראו בהרחבה על:
סובלת מדיכאון אחרי לידה? מה עושים?

כחלק מהליך ההכנה ללידה מומלץ לצפות וללמוד על ריקוד הלידה:



בעבר היה נהוג לעשות חתך באזור כדי למנוע קרע ספונטאני, אך כיום ידוע שפעמים רבות קרעים ספונטאניים הם חמורים פחות מההשלכות האפשריות של אותו חתך. עם זאת עדיין ישנם בתי חולים שעושים את זה באופן שגרתי בלידה ראשונה.

אחת הדרכים להוריד את הסיכויים לחתך הוא עיסוי הפרינאום. החל משבוע 35 להריון ניתן להשתמש בשמן שקדים, להחדיר שתי אצבעות לנרתיק, למשוך כלפי מטה ולסובב בתנועות של U לצדדים. ניתן לעשות את זה כמה דקות עד לתחושת משיכה ומתיחה. את העיסוי צריך לעשות מדי יום.

שיטות נוספות טבעיות להכנה ללידה הן נטילת כדורים של שמן נר הלילה, שאמור להכין את הרחם ולרככו לקראת הלידה, ולשתות תה עלי פטל (לא פטל אדום כפי שמוכרים בתיונים, אלא עלי פטל, אותם ניתן לקנות בחנויות הטבע).

קיראו והתעניינו יותר בנושא:
פורום תזונה טבעית

מומלץ לשתות לפחות כוס אחת ביום של תה עלי פטל (עם שתי כפות, בהשריה של 10 דקות), וניתן גם להגביר את הכמות לקראת הלידה עצמה. עלי הפטל אמורים לסייע לטונוס שרירי הרחם, ובכך לחזק אותו לקראת הצירים.

הכנה רגשית ללידה

הכנה רגשית ללידה עשויה לסייע ליולדת שמרגישה חוסר ביטחון ביכולתה לעבור את הלידה בשלום, לא כל שכן באם זהו הריון ראשון. ישנן נשים שחוששות מפגיעה בהן או בעובר בלידה, עד כדי כך שהן מעדיפות לעבור ניתוח קיסרי ולא לעבור את הלידה עצמה. נשים אלה חוששות פעמים רבות מאובדן שליטה על גופן, והידיעה מהי ההתערבות הרפואית אותן הן עומדות לעבור עשויה להיות מנחמת במיוחד.

עם זאת, לניתוח קיסרי השלכות קשות על בריאותה של האם, מהירות השיקום שלה לאחר הלידה, כמו גם בריאותו של התינוק. אין דרך מושלמת ללדת, ולכן ייטב לאישה אם תפנה לטיפול נפשי אצל מומחה העוסק בלידה על מנת שתוכל לעבד חלק מהפחדים שמציקים לה, וכך אולי ייטב לה גם בתחומים אחרים בחייה. הרי להיות אמא זה במובנים רבים לאבד שליטה, ולכן אין ספק כי טיפול נפשי יאפשר לה לגעת באותם חלקים חרדתיים ולמצוא להם מענה.

נשים אחרות שעשויות לחוות קושי סביב הלידה הן נשים שעברו התעללות מינית. נשים אלו איבדו את השליטה על גופן, והלידה עלולה להיות חוויה המעוררת את הפגיעה מחדש: האנשים הזרים שגוהרים מעליה, הבדיקות הנרתיקיות התכופות, כל אלה עשויים להכניס אותה למצב של הלם שלא יאפשר לה לתפקד בזמן הלידה.

לכן אחת הדרכים הטובות ביותר היא להתייעץ עם מטפל נפשי ורופא מיילד בקשר לדרכים אפשריות דרכן ניתן יהיה להקל על הקושי של היולדת, ואז לקחת את ההסברים וההמלצות האלו לצוות הרפואי.

ניתן יהיה להתייחס לכך כתכנית הלידה שלה. אולי יהיה רק אדם אחד שיהיה אחראי על הבדיקות הנרתיקיות ואלו יכולות להיות מצומצמות למינימום, או הסכמה שיש צוות מאוד מצומצם שנכנס לחדר.

הכנה סביבתית ללידה

על תהליך הקינון שקורה בכל אישה ואישה כולם שמעו: על צביעת הקירות בחודש התשיעי והזחילה מאחורי המקרר כדי לנקותו. גם זו הכנה ללידה - הכנה של הסביבה הפיזית. האישה עסוקה בשיפור תנאי הקן לקראת הגוזל הקטן שעומד להגיע, וזהו חלק חשוב בהכנה שלה עצמה, כמו גם בהכנת בני המשפחה.

בנוסף לכך, רצוי לצייד את הבית באוכל, כדי לחסוך מהאישה את זמן הבישולים. הדרך הכי טובה היא להכין מאכלים ואז להקפיאם, או לדאוג לכך שיהיו אנשים מסביב שיוכלו לבשל ארוחות עבור היולדת. 

קיראו בהרחבה על: הנקה - מדריך לאמהות מתחילות

ליחצו כאן להוספת תגובה
1. כתוב בצורה מעולה!!
כתוב בצורה מעולה!!
סגור
הוסף תגובה

תמר 23/05/2012 00:03
סגור



סגור