רשלנות רפואית בלידה - סקירה משפטית מאת עו"ד עופר סולר

 אתר לידה
ייעוץ אישי בנושאים הקשורים ללידה:
שם מלא
מספר טלפון
פניה אישית ודיסקרטית >>

רשלנות רפואית בלידה - סקירה משפטית מקיפה


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 () דירוגים | דירוג ממוצע ()
stars - based on reviews

Hebrew

נכתב ע"י עורך דין עופר סולר - המייצג נפגעי רשלנות רפואית בישראל.

לידה היא לרוב אירוע משמח ומרגש לה מצפים ההורים בכיליון עיניים, אירוע הלידה הוא משמעותי ביותר הן בעבור ההורים והן עבור שאר המשפחה. בישראל ממוצע לידות של כ-150,000 בשנה ומדובר לפיכך באחד מההליכים הרפואיים השכיחים ביותר. 

על אף שמדובר כמובן בהליך טבעי אי אפשר להתעלם מהסיכונים הכרוכים בהליך הן לאם והן לעובר ואסור לשכוח כי אם חלילה הלידה מסתבכת הנזק, בעיקר כשמדובר בנזק חלילה ליילוד, עלול ללוות את הנפגע לכל החיים.

ההתיישנות החלה על תביעות רשלנות רפואית בלידה בנוגע לעובר היא עד גיל 25 (7 שנים לאחר שהפך הילד לבגיר). כל האמור לעיל מביא לכך כי שליש מבין התביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית עוסקות בנזקים שבעקבות רשלנות רפואית בלידה.

במאמר זה נעסוק ברשלנות רפואית בזמן הלידה. מדובר בתביעות אשר מתייחסות לשלב הפעיל שלרשלנות רפואית בלידה הלידה עצמה להבדיל מתביעות רשלנות המתייחסות למהלך ההריון. לעיתים הרשלנות משתרעת הן על מעקב הריון והן על הלידה גם יחד ולעיתים הרשלנות באה לידי ביטוי רק בלידה עצמה ובניהולה.

תביעות בנוגע למהלך ההריון נוגעות בין השאר בהולדה בעוולה (מצב בו נולד עובר עם מומים ברמה בה היה עדיף לעובר לו לא היה נולד כלל) שהגורמים לכך בדרך כלל הם התרשלות הרופא בביצוע בדיקת אולטראסאונד ו/או פענוח שגוי שלה, וכן אי הפניה לבדיקות אבחנתיות ו/או ביצוע ו/או פענוח שגוי שלהן. לידה תקינה מתרחשת בשבוע הארבעים שלאחר קבלת המחזור החודשי האחרון.

הלידה עצמה מתחלקת למספר שלבים:

השלב הראשון - הוא השלב הלטנטי (סביל) בשלב זה יורד העובר לחלק הנמוך בבטן האם ולוחץ על צוואר הרחם שמתחיל להיפתח (פתיחה של 10 ס"מ/ 5 אצבעות מאפשרת את מעבר ראש העובר), הרחם מתכווץ בגלים ואלו הצירים שגורמים לכאבים ואלו הולכים ונעשים תכופים יותר ויותר, שק מי השפיר פוקע אם לא פקע עד כה, בשלב הזה יש להביא את היולדת לבית החולים והוא יכול להימשך בין מספר דקות למספר ימים.

בשלב השניהצירים מתחזקים וראש העובר נמצא בתעלת הלידה ולאחר מכן שאר האברים ושלב זה יכול לארוך בין מספר דקות למספר שעות.

בשלב השלישי
- נחתך חבל הטבור ונפלטת השלייה, הרחם ממשיך להתכווץ וכלי הדם נסגרים.

רשלנות רפואית בזמן הלידה יכולה להתרחש במגוון מקרים ובמאמר זה ניגע בעיקר במקרים השכיחים יותר.

ראשית נבהיר כי כל הליך רפואי דורש את הסכמת המטופל (כאשר לא מדובר בהליך שנדרש לבצעו מיידית לצורך הצלת חיים) ההסכמה דורשת הסבר של הרופא לכל הסיכונים והסיכויים הכרוכים בביצוע ההליך, ביצוע הליך ללא הסכמה מדעת ייחשב לפגיעה באוטונומיה של המטופלת ומזכה בפיצויים.

כמו כן על הרופאים המטפלים לבצע רישום מסודר של הפעולות שבוצעו במטופל, היעדר רישום זה מעביר אל הנתבעים את הנטל להוכיח כי לא התרשלו. הרופא חב כלפי המטופל בחובת זהירות טרם ההליך, במהלך הביצוע ובמעקב לאחר מכן, רופא שיתרשל ולא יימלא את חובת הזהירות יהיה חייב בפיצויים.

לידה בניתוח קיסרי - מקרי רשלנות רפואית לדוגמא

בניתוח קיסרי מבצעים הרופאים חתך בבטן וברחם היולדת ומוציאים את העובר. בישראל מבוצע ההליך בכ-20% מהלידות. הליך זה יבוצע במקרים בהם לידה רגילה יכולה לסכן את האם ו/או את העובר: מצב של שליית פתח placenta previa (כאשר השיליה מכסה לגמרי את צוואר הרחם), צניחת חבל הטבור cord prolapce (חבל הטבור יוצא לפני העובר), לחץ דם גבוה אצל היולדת וכו. ואולם בשנים האחרונות מבוצעים יותר ויותר ניתוחיים קיסריים גם לבקשת היולדת כאשר אין סכנה בלידה רגילה.

קיראי בהרחבה על: סיבוכים בלידה

התרשלות יכולה להיות בשני מקרים: הראשון בו לא בוצע ניתוח קיסרי כלל או שלא בוצע בזמן, מקרה זה נובע בדר"כ מאי ביצוע בדיקות אבחנתיות שביצוען היה מביא להחלטה לבצע ניתוח קיסרי, נושא בו ניגע בהרחבה בהמשך ואילו במקרה השני ההתרשלות היא בביצוע הניתוח עצמו כולל התרשלות בהרדמה - ניתוח קיסרי אפשר שיתבצע בהרדמה מלאה או מקומית.

ניתוח קיסרי טומן בחובו סיכונים שונים ליולדת בהם פגיעה באברים פנימיים (רחם, שלפוחית שתן וכו) זיהום, אובדן דם, פגיעה רגשית ואף מוות, וכן סיכונים לעובר ובהם פציעה, לידה מוקדמת (ניתוח קיסרי שבוצע מוקדם מידי) בעיות נשימה וכו. לכן חשוב כי ההחלטה על ביצוע ניתוח קיסרי כמו גם הניתוח עצמו יבוצעו בידי רופא מומחה מיומן שהוכשר לכך.

רשלנות רפואית הנוגעת לבדיקות אבחנתיות והיסטוריה רפואית

ההשפעה של אי ביצוע ו/או אבחון כושל של בדיקות אבחנתיות נוגע בשני תחומים. הראשון אותו הזכרנו לעיל נוגע במצבים בהם ביצוע בדיקה היה מביא להפסקת הריון. התחום השני נוגע למקרים בהם ביצוע של בדיקה אבחנתית ופענוחה כראוי היה מונע נזק שנגרם ליולדת ו/או ליילוד עקב בחירה בהליך לידה שאינו מתאים.

פסק הדין - באשראת זאהי נגד בית החולים הצרפתי בנצרת עסק בתביעה שהגישו יולדת ומשפחתה לידה - רשלנות רפואיתבגין נזק שנגרם לבנה במהלך הלידה, דובר במקרה בו כתפיו של היילוד נתקעו בתעלת הלידה מאחר והוא היה עובר גדול (מקרוזומי), המיילדות משכו את היילוד משיכות חזקות שגרמו לשבר בעצם הבריח ושיתוק על שם ארב ERBS PALSY בידו השמאלית

בהריונות הקודמים של היולדת היו העוברים גדולים ולכן קבע בית המשפט כי היה על הרופאים המטפלים להתחשב הן בגודל העובר והן בהיסטוריה הרפואית ולבצע ניתוח קיסרי. פן נוסף של הרשלנות במקרה זה היא העובדה כי לא נכח רופא בחדר הלידה.

פסק הדין רן כהן ואח נגד עיריית תל אביב יפו עסק בתביעה שנתקבלה על ידי בית המשפט ועניינה יולדת שהגיע לבית החולים כשהיא בשבוע ה-34 להריונה והיא סובלת משליית פתח, ריאות העובר לא בשלות דיין והוחלט להכניסה לשמירת הריון תוך מתן טיפול תרופתי שיפסיק את התכווצויות הרחם.

בימים לאחר מכן סבלה היולדת מכאבים עזים ותסמינים אחרים. הרופאים לא ביצעו את הבדיקות הנדרשות ולא אבחנו כי היולדת סובלת מדלקת במי השפיר AMNIONITIS ולמרות שלבסוף בוצע ניתוח קיסרי דחוף היה זה מאוחר מידי והתינוק נולד שהוא סובל מנזק מוחי ופיגור שכלי.

שני פסקי הדין לעיל מוכיחים את החשיבות של ביצוע בדיקות אבחנתיות הן במהלך ההיריון והן בסמוך ללידה ומהם הנזקים שנגרמים כאשר בדיקות אלו לא מתבצעות.

התעלמות ממצוקה עוברית

מצוקה עוברית היא מצב בו העובר נמצא בסכנה מיידית. מקרה נפוץ הוא שהעובר אינו מקבל מספיק חמצן למוחו דרך חבל הטבור ובמקרה זה במידה ולא ניתן לפתור את המצוקה בדרך אחרת יש לבצע לידה מיידית בניתוח קיסרי או לידה מכשירנית.

קראי בנושא: לידת ואקום - לידה בסיוע עזרים רפואיים

מצוקה עוברית שלא אובחנה בזמן תביא ללידה של תינוק עם פגיעות מוחיות קשות, פיגור שכלי או שיתוק מוחין. הטענה בדבר איחור בזיהוי מצוקה עוברית ובטיפול בה הינה כנראה הטענה הנפוצה ביותר בתביעות רשלנות רפואית בלידה ומטבע הדברים מאחר והנזק לתינוק במקרים אלו רב בדרך כלל בתביעות אלו נפסקים פיצויים בשיעור גבוה ביותר.

עובר יכול לסבול ממצוקה עוברית במהלך ההיריון עקב קשר בחבל הטבור או מסיבה אחרת ודורש הבהלה מיידית של היולדת לבית החולים. מצוקה עוברית יכולה להתפתח גם במהלך לידה שמתארכת.

בשונה ממצוקה במהלך ההיריון בה איחור באבחון של מצוקה עוברית יכול להתרחש גם מחוסר תשומת לב של היולדת, בזמן הלידה היולדת מחוברת למכשירי ניטור שונים ובראשם מכשיר המוניטור האלקטרוני והמצוקה העוברית אמורה לבוא לידי ביטוי במוניטור כמו גם בבדיקות אחרות דוגמת אולטרא סאונד אשר מדגים את כמות מי השפיר.

התעלמות של הרופא ממוניטור לא תקין (מוניטור פתולוגי) הינה רשלנות רפואית קשה. כאשר המצוקה העוברית לא מטופלת עלול להתפתח מצב של תשניק סב לידתי birth asphyxia  אשר הוא זה שעלול לגרום חלילה לנזק מוחי ליילוד.

הסימנים הקלאסיים המצביעים על תשניק סב לידתי הינם:

  • ציון אפגר נמוך מ – 3 בדקה חמישית
  • בדיקת ערך ה – PH בדם טבורי אחרי הלידה נמוכה מ – 7 קרי הדם הינו חומצי
  • סימנים נוירולוגים המצביעים על פגיעה מוחית כאשר הסימן האופייני הינו פרכוסים בתוך מספר שעות לאחר הלידה
  • מעורבות כלל מערכתית כלומר סימנים לפגיעה גם במערכות אחרות של היילוד
  • בדיקות הדמיה אשר מצביעות על נזק מוחי לא ממוקד

כמובן שעל מנת לבוא אל הרופאים בטענות כי המצוקה העוברית והתשניק בלידה בעקבותיה לא זוהו יש צורך בתרשים מוניטור פתולוגי אשר מדגים את המצוקה העוברית.

במקרים של מצוקה עוברית הרשלנות יכולה לנבוע גם מכך שלא בוצעו בדיקות שיכלו להצביע על סיכון גבוה למצוקה עוברית, מכך שבית החולים לא היה ערוך לטיפול במצוקה עוברית וכן מהשהייה של הטיפול מציל החיים קרי ביצוע לידה מזורזת או חילוץ העובר בניתוח קיסרי.

הריון בסיכון גבוה

הריון בסיכון גבוה דורש תשומת לב יתרה ומעקב של מומחים, הוא יכול לנבוע מריבוי עוברים (במצב זה ניתן לבצע דילול עוברים), מצב של חוסר התאמה בין סוג הדם של האם לסוג הדם של העובר, סכרת אצל האם ובכלל כל מצב שיכול לסכן את האם או העובר.

בהריון זה הסיכוי למצוקה עוברית ו/או לידה מוקדמת הוא גבוה ועל בית החולים להיות ערוך לכך. הריון זה ישפיע על סוג הלידה שייבחר.

ישנם גם מצבים בהם הסיכון מופיע בלידה עצמה לדוגמא במקרים בהם העובר מונח במצג עכוז - BREECH PRESENTATION, רוב העוברים מתחילים את דרכם ברחם במצב עכוז ומבצעים היפוך טבעי עד לשבוע ה-37, במידה ולא בוצע היפוך טבעי יש להפעיל על רחם היולדת לחץ חיוני ולנסות להפוך את העובר. במידה והליך זה לא הצליח ניתן ללדת בניתוח קיסרי. לידה טבעית במצב עכוז אסורה בבתי חולים מסוימים עקב שיעור התמותה הגבוה.

קראו בהרחבה על: לידת עכוז

פסק הדין פלונית ופלוני נ ד"ר דב פלדברג ושרותי בריאות כללית שניתן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע עסק בתביעה שהגישו הורים לתאומות בגין הנזקים שנגרמו לאם במהלך הלידה, תינוקת אחת נולדה בלידה רגילה ואילו השנייה נולדה בניתוח קיסרי אך זאת לאחר שהייתה במצג רוחב וניסיונות להפוך אותה לא צלחו, לאחר הלידה התברר כי צוואר הרחם של היולדת מדמם, פעולות שונות שבוצעו לעצירת הדימום לא צלחו והרחם נכרת.

כ-72 שעות לאחר הניתוח המשיכה היולדת להתלונן על כאבים ובבדיקה נתגלה כי הרופאים הותירו בגופה פד רפואי. במקרה זה הבדל המשקל בין העוברים היה גבוה עובדה שנתגלתה בדיעבד והרופאים התרשלו בין השאר בכך שלא ווידאו את משקל העוברים. התובעים טענו כי הרופאים הפעילו כוח בלתי סביר בניסיונות ההיפוך וגרמו נזק לרחם.

בית המשפט קבע כי הרופאים התרשלו הן בנסיבות שהביאו לכריתת הרחם והן בהשארת הפד הרפואי וקבעו לתובעים פיצויים בסך: 1,024,758 ₪.

רשלנות רפואית במהלך לידה מכשירנית

בחלק מן המקרים כאשר הלידה אינה מתקדמת כלומר כאשר ראשו של היילוד אינו יורד בקצב משביע רצון בתעלת הלידה ויש חשש לכך שהלחץ הממושך בתעלת הלידה עלול לגרום למצוקה עוברית ניתן להשתמש בטכניקות של לידה מכשירנית – שולפן ריק (ואקום) או מלקחיים.

לידת מלקחיים FORCEPS DELIVERY: המדובר בלידה שמתבצעת באמצעות מלקחיים אשר הינן 2 כפות מתכת שמוחדרות לנרתיק לאחר חיתוך בנרתיק. המלקחיים אוחזות בראש התינוק ושולפות אותו החוצה. בשיטה זו נדרשת מיומנות של הרופא המיילד במיקום המלקחיים במקום הנכון ולא על פני התינוק על מנת למנוע נזקים.

לידת ואקום (שולפן ריק) VACUUM DELIVERY: הינה לידה בה כיפת גומי שמוצמדת לראש התינוק יוצרת ואקום בעזרת צינור גומי המחובר למכשיר שיונק את האוויר ואז התינוק נמשך החוצה.

הסיבוכים האפשריים בלידות מסוג זה הם פגיעות ושברים בגולגולת התינוק ולעיתים נדירות אפילו פגיעה מוחית. במידה ונגרם לילוד נזק בעת ביצוע לידה מכשירנית יש לבחון אם הלידה בוצעה במיומנות ובאופן נכון על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת.

במידה ויולדת או תינוק נפגעו בעת הלידה ובעקבותיה ועולה חשד כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית במהלך הלידה מומלץ לפנות בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום להתייעצות.

חשוב מאוד לערוך מעקב מסודר על כל הטיפול שקיבלתם במהלך ההריון ולשמור כל מסמך הנוגע לטיפול שקיבלתם ו/או בדיקות שביצעתן. עורך הדין יוכל לסייע לכם באיסוף התיעוד הרפואי ובפניה למומחה רפואי מתאים שיוכל להעריך אם הייתה רשלנות בטיפול ומה שיעור הנזק שנגרם.

ניתן לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין עופר סולר המייצג נפגעי
רשלנות רפואית בלידה, בכל עת בטלפון שמספרו: 03-7369254


תאריך: 02/02/2016 18:42