x

דיווח על תקלה

תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

יצירת קשר
חיפוש באתר
מאמרים אחרונים





לידת ואקום Vacuum Extraction - כל המידע ליולדת!

תאריך: 10/09/2014 13:10   מחבר: מערכת אתר לידה

לידת ואקום שייכת לקטגוריה של לידה מכשירנית (Instrumental deliveries) שהיא למעשה לידה בסיוע עזרים רפואיים. בעבר הייתה אלטרנטיבה נוספת בדמות לידת המלקחיים, אך בעשורים האחרונים לידת הואקום הפכה לשיטה המועדפת ביותר על רוב המיילדים בבתי החולים המודרניים. כך, גם בישראל רוב הרופאים מיילדים בעת הצורך באמצעות לידת ואקום ולא בלידת מלקחיים.

הציוד שמשמש ללידת ואקום (Vacuum Extraction) הוא גביע קטן ומעוגל הממוקם על ראשו של התינוק. גביע זה מחובר לצינור, שמחובר למנוע, שמזרים אליו אוויר כדי ליצור ואקום שימשוך את ראש התינוק החוצה.

התהליך כולל הרמה של רגלי היולדת למעלה, לאחר שהגיעה למצב פתיחה מלאה, בזמן שהיא מסייעת לתהליך בלחיצות. גביע השאיבה מונח על ראשו של התינוק, והשאיבה מושכת את העור מהגולגולת אל תוך הגביע. כאשר הראש נמצא לגמרי בחוץ מנתקים את המכשיר ומאפשרים ליולדת להוציא את התינוק החוצה בעצמה.

ההיסטוריה של לידת ואקום Vacuum Extraction

ללידות ואקום יש היסטוריה ארוכת שנים שאמנם מתחילה במאה ה-18, אך שואבת את השפעותיה משיטה עתיקת יומין שהשתמשה בגביעים כחלק מהלידה. אך למרות שימושה בתרבויות קדומות, עיצוב כלי לידה שמבוסס על ואקום לא היה משימה קלה.

היה צורך בפיתוח טכניקה שתאפשר להצמיד את המכשיר לראש העובר (ובזמנים קדומים יותר, גם לישבנו) מעבר לנרתיק, כאמצעי ליצירת שאיבה. מכיוון שגולגולת העובר אינה חלקה, אלא בעלת שקעים רבים, משימה זו לא הייתה קלה.

אך בשנת 1849, ג'יימס יאנג סימפסון James Young Simpson מסקוטלנד, שהיה מפורסם כבר בזכות עיצוב המלקחיים שלו, הציג לראשונה את מכשיר הואקום הראשון. כנראה שהרעיון הגיע לו ממשאבת החלב, אך מדובר היה במזרק מתכת שהיה מחובר לגביע רך מגומי.

המכשיר הונח כנגד ראש העובר, המזרק נוקה מאוויר, ואז הופעל לחץ ואקום על צוואר הגביע והעובר הוצא מתעלת הלידה. למרות שפעולתו הייתה יחסית יעילה, היו למכשיר זה מגבלות רבות: כוח השאיבה שלו לא היה מספק, ושאיבה אחת ויחידה הייתה כל מה שהוא מסוגל היה לתת.

למכשיר היו גלגולים נוספים במרוצת המאה העשרים, אך הוא החל להתברג בקהילה הרפואית בעיקר בשנות השמונים, לאחר שחידושים כגון החומר ממנו עשוי היה הגביע, ידיות במשאבות וכן הלאה נכנסו לפעולה.

מתי משתמשים בלידת ואקום?

כעיקרון משתמשים בלידת ואקום כאשר ישנו מצב מצוקה והתינוק לא מתנהל בתעלת הלידה במהירות או בכיוון הרצוי; כאשר היולדת מותשת ולא לוחצת בעוצמה הרצויה; או כאשר ישנה סכנה במאמץ הלחיצות, כגון אצל נשים שיש להן מחלות לב, לחץ דם גבוה וכן הלאה. רבים מתייחסים לפעולת הואקום כמוצא אחרון לפני ניתוח קיסרי.

לקריאה נוספת: זירוז לידה

פעמים רבות המיילדת או הרופא יחליטו להשתמש בלידת ואקום כאשר הדופק של התינוק יורד, ירידה שעלולה להצביע על מצוקה עוברית, והם ירצו להאיץ את תהליך הלידה. אך השימוש בואקום לא תמיד נחוץ, והיו מקרים רבים של רשלנות רפואית שהפכו את השימוש בו לזהיר יותר ויותר.

חשוב לדעת כי לעתים רופאים ייחפזו להשתמש במכשיר הואקום אם ישנה צפיפות יתר בחדרי הלידה ויש צורך בפינוי יולדות. במקרים אחרים יהיה צורך בלידת ואקום אך לא יהיה רופא מנוסה בנמצא ומתמחים הם אלה אשר יבצעו את השאיבה. מכאן שאין כללים ברורים בנוגע לזמן ביצוע הואקום ובנוגע למי יבצע אותו.

פעמים רבות לאחר שימוש באפידורל יהיה צורך בלידת ואקום. זאת משום הקושי בשלב הלחיצות, שנעשות ללא תחושה של הצירים, ולכן קשה יותר לעבוד עימם. לא משתמשים במכשיר הואקום כאשר מדובר במצג עכוז או בלידת פג.

ההשפעה המיידית על התינוק: לרוב יופיע על ראש התינוק עיגול שנוצר במיקום בו הונח הגביע. עיגול זה ייעלם עם הזמן, אך עלול להתפתח שם שטף דם בגלל פציעה בראש העובר.  

קיראי בהרחבה על: סיבוכים בלידה

לידת ואקום - יתרונות וחסרונות

כמו לכל התערבות רפואית גם ללידת ואקום יש יתרונות וחסרונות. רצוי שהיולדת תכיר אותם לקראת הלידה, כך שאם תצטרך להחליט אם יתרונות הואקום עולים על חסרונותיו, תוכל לעשות זאת בצורה מושכלת.

יתרונות לידת ואקום הנם: המכשיר מסייע למאמצי הדחיפה של האם בשלב צירי הלחץ, ובכך עשוי למנוע ניתוח קיסרי; הוא עשוי לסייע להפוך את התינוק ממנח אחורי לקדמי; בניגוד ללידת מלקחיים, הסיכון לרקמות האם הוא קלוש; אין צורך בהרדמה מיוחדת; והיולדת עדיין נוטלת חלק פעיל בלידה.

אך הסיכונים הם רבים. בעוד שחתך חיץ (Episiotomy) אינו נחוץ כחלק מהתהליך, הוא נפוץ ביותר בלידת ואקום.

במקרים נדירים גביע הואקום עלול לחתוך את ראש התינוק (למרות שזה פחות סביר עם גביעים מפלסטיק); הוא עלול לגרום להתנפחות הגולגולת בגלל גודש דם (Cephalohematoma) שנוצר מתחת לגביע. לעתים נוצרים שטפי דם מתחת לגביע. סיבוך נדיר ורציני יותר הוא דימום אל תוך המוח.

בגלל המספר הרב יחסית של סיבוכים שנוצרו בגלל לידת הואקום הכריז עליה מנהל התרופות האמריקאי (FDA) כמסוכנת, והזהיר רופאים שיש להשתמש בה רק במקרה הצורך. ככלל, תמיד עדיף לאישה ללדת כשהיא חשה בטוחה ביכולתה לעבוד עם צירי הלידה, כשהיא חשה נתמכת מהסביבה, וכשיש לה ביטחון בעצמה ובגופה.

הכנה טובה לקראת הלידה היא לדון בציפיות שפיתחה האישה ולקרב אותן אל המציאות ככל הניתן: להסביר לה כי זה עשוי להיות תהליך איטי, שדורש סבלנות וכי אין דבר כזה ש"הלידה לא מתקדמת מספיק מהר". רצוי שהאישה תישאר בבית ככל הניתן, משום שהלחץ שנגרם מבית החולים לעתים קרובות מאט לכשעצמו את תהליך הלידה.

חשוב להסביר את הדברים האלה, על מנת שלעולם לא תקבל את התירוץ לשימוש בלידות מכשירניות בכלל ובלידת ואקום בפרט על בסיס הגבלת זמן שרירותית.

קיראי בהרחבה על: לידה מוקדמת

במידה וישנה האטה של דופק התינוק, במידה והאישה אינה לוחצת כמו שצריך והתינוק נותר "תקוע" בתעלת הלידה, ובעיקר אם הרופא מסביר כי האופציה השנייה היא ניתוח קיסרי, אז ישנו צורך דחוף בביצוע לידת ואקום Vacuum Extraction.

לחצי לקריאה נוספת בנושא: לידה טבעית

ליחצו כאן להוספת תגובה
סגור



סגור