x

דיווח על תקלה

תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

יצירת קשר
חיפוש באתר
מאמרים אחרונים





לדעת יותר על לידה מכשירנית

תאריך: 10/09/2014 13:19   מחבר: מערכת אתר לידה

תשעה אחוזים מהלידות בארץ מסתיימות בלידה מכשירנית, ולרוב אין לדעת מראש אם בסוף הלידה, תזדקק היולדת לסיוע כזה מהרופא המיילד כדי לסיים אותה בהצלחה. לכן, כדאי להיות מוכנה גם לאפשרות של לידה מכשירנית, כדאי לדעת במה היא כרוכה ומה הן האפשרויות העומדות בפני היולדת.

בלידה מכשירנית מתבצע חילוץ של העובר מן הרחם באחת משתי השיטות: במלקחיים או שולפן-ריק (וואקום). המשיכה מתבצעת תמיד בו זמנית עם הציר והדחיפה של היולדת.

מתי נאלצים לבצע לידה מכשירנית?

לידה מכשירנית משמשת לקיצור השלב השני של הלידה – מפתיחה מלאה ועד יציאת העובר – כאשר זו מתארכת יתר על המידה, בעיקר אם חלפו שעה או שעתיים במהלך הלידה ללא התקדמות, או כאשר האם כבר תשושה ואינה מסוגלת לדחוף ביעילות. הדבר עלול להתרחש בין השאר כתוצאה ממנח עובר שעורפו נטוי לאחור, המקשה על המעבר בתעלת הלידה.

לידה תחת השפעת אפידורל עלולה להתארך במיוחד. חוסר התחושה בפלג הגוף התחתון מביא לכך שהיולדת  מרגישה פחות צורך לדחוף והדחיפות עצמן פחות חזקות ופחות אפקטיביות – בין השאר מאחר והן אינן מתוזמנות היטב עם הצירים. יש לציין שתחת השפעת אפידורל קיימת התוויה רפואית להמתין שעה נוספת לפני שהולכים ללידה מכשירנית.

כאשר האם סובלת מבעיות בריאותיות כגון מחלות לב וריאה, ישנה שאיפה לחסוך ממנה את המאמץ הכרוך בלידה ממושכת, והרופאים יחכו פחות זמן לפני שימליצו על לידה מכשירנית.

לידה מכשירנית משמשת לרוב במקרים של מצוקה עוברית – כאשר העובר אינו מקבל מספיק חמצן וכל רגע נוסף ברחם מסכן את שלומו ואת חייו; או זיהום בקרומי השפיר ושק השפיר.

צניחת חבל הטבור – כאשר חבל הטבור מקדים את התינוק בתעלת הלידה - או היפרדות חלקית מוקדמת של השליה, שאמורה להיפרד ולצאת מהרחם רק בסוף הלידה, עלולים אף הם לגרום למצוקה עוברית ולהביא להחלטה על לידה מכשירנית. זאת מאחר והשליה וחבל הטבור הם המספקים לעובר דם וחמצן בהיותו ברחם.

לידה מכשירנית אפשרית רק בשלב השני של הלידה. לפני הפרוצדורה, על הצוות המלווה לבדוק ששלפוחית השתן של היולדת ריקה ואינה תופסת מקום באגן, שראש העובר התבסס בתעלת הלידה ושהחלק הרחב ביותר בראש עבר את עצמות האגן – הספינות.

לעיתים קרובות יתבצע חתך של חיץ הנקבים לפני לידה מכשירנית, אולם במקרים של לידת וואקום אין בכך צורך, כי שולפן הוואקום אינו מרחיב את הנרתיק, אלא תופס את קרקפת התינוק בלבד.

לידת מלקחיים

בלידת מלקחיים, המשיכה מתבצעת בעזרת שתי כפות מתכת קהות, בצורת מלקחיים, אשר מתאימות לצורת ראשו של העובר.

הרופא סוגר אותן על ראש העובר משני הצדדים, מסובב בעדינות את ראש העובר ומושך אותו כדי לסייע לו לעבור בתעלת הלידה.

השיקולים לבחירה בלידת מלקחיים:

למה לא וואקום? כפי שניתן לקרוא בהמשך, מספר הסיבוכים האפשריים בלידת וואקום עולה על זה של לידת מלקחיים.

לידת וואקום גם מוגבלת לשלושה ניסיונות בלבד, שכל אחד מהם יכול להימשך פרק זמן מוגבל, כדי למנוע נזק לגולגולת ושטפי דם. אם ניסיונות אלה לא צלחו פונים לניתוח קיסרי.

לא יעשה שימוש בלידת וואקום, כאשר יש הפרעה בקרישת דם אצל העובר שתגרום לדימום מוגבר; כאשר העובר מאקרוזומלי, כלומר גדול במיוחד; או בלידה של פג, שהתפתחות הגולגולת שלו אינה מלאה.

קיראו בהרחבה על: לידה מוקדמת

לידת וואקום

בלידת ואקום, המשיכה מתבצעת בעזרת משאבת ואקום קטנה, אליה מחוברת צינורית עם כיפת גומי בקצה. הרופא מצמיד את הכיפה לראש העובר, מפעיל את המשאבה, מחכה כדקה עד שאפקט הוואקום שלה יצמיד את הכיפה לראש העובר בחוזקה, ובציר הלידה הבא – מושך את העובר החוצה.

הכיפה עשויה בדרך כלל מסיליקון, אולם לפעמים משתמשים בכיפת מתכת, אשר מחליקה פחות מראש התינוק, בייחוד כאשר העובר גדול מהרגיל או נמצא בתנוחה בעייתית.

הדעות חלוקות בשאלה איזו שיטה יותר בטוחה. ישנן מדינות בהן משתמשים רק בשיטה אחת או אחרת. בישראל עושים שימוש בשתי השיטות, וההחלטה הסופית תלויה בצוות המטפל ובאיזו שיטה הוא מיומן יותר – ואותה יצליח לבצע טוב ביותר.

השיקולים לבחירה בלידת וואקום:

לידת וואקום פופולארית יותר בישראל. הטיעונים לטובת שיטה זו הם שהמניפולציה בלידת וואקום מתבצעת על שטח קטן יותר של ראש העובר, ואינה מסכנת את האם או מכאיבה לה; שהלחץ על ראש העובר נמוך יותר; ושרוב הסיכויים שהכיפה תשתחרר לפני שייגרם לחץ העלול לפגוע בראש העובר.

לביצוע לידת מלקחיים גם נדרשת מהרופא המיילד דרגת מיומנות רבה יותר, ועליו לדעת במדויק את תנוחת הראש של העובר, כדי להניח את המלקחיים משני צידי ראשו – ולא על פניו.

מהם הסיכונים ליולדת ולתינוק בלידה מכשירנית?

מבין שתי השיטות, לידת מלקחיים היא מסוכנת יותר לאם מכיוון שהיא כרוכה בהחדרת המלקחיים צמוד לדופן הנרתיק. בין היתר הדבר עלול לגרום לדלקת, נזק לתעלת הלידה ואצירת שתן.

שתי השיטות עלולות לגרום קרעים בתעלת הלידה, וקרעים חיצוניים העלולים להגיע עד פי הטבעת ולגרום לבעיות עתידיות בשליטה על הסוגרים.

לידת מלקחיים מפעילה לחץ על גולגולת העובר ועלולה, במקרים נדירים, לגרום לילוד חבלות קוסמטיות בפנים ובאוזניים, פגיעה בקרנית-העין, או דימומים בראש ואף דימומים מוחיים.

כמו כן תיתכן פגיעה בעצבי הפנים, שתביא לקושי ביניקה או אפילו לשיתוק עצב הפנים, או בעצבים העוברים בצוואר ובית השחי ומעצבבים את הזרוע.

חשוב שתדעי יותר על: רשלנות רפואית בלידה

סיבוך נדיר של לידת ואקום עלול להיות דימום מוחי עקב כוח השאיבה החזק, ולעיתים אפילו שברים בגולגולת. אם הונחה הכיפה קרוב מידי לעין העובר עלול להיווצר דימום ברשתית.

כמו כן, משיכה חזקה עלולה לגרום לנזק ואף שבר לכתפי העובר,  (פרע כתפיים) – מצב הנגרם בשל גודלו של העובר שכתפיו מתקשות לעבור בתעלת הלידה.

קיראי: שיתוק ע"ש ארב ומקרי רשלנות רפואית

כחמישה עשר אחוזים מלידות הוואקום, התינוק יישאר עם "טבעת" של שטף דם תת-עורי במקום בו הוצמדה כיפת הוואקום, שנעלמת כעבור מספר שבועות.

במקרים נדירים הדימום עלול להסתבך לצהבת או להביא למחסור זמני בדם (אנמיה) אצל התינוק. בלידות וואקום רבות התינוק נשאר רק עם טבעת של בצקת, שנעלמת כעבור מספר ימים.

הקטנת הסיכוי ללידה מכשירנית

ישנם גורמים שמגדילים את הסיכוי לצורך בלידה מכשירנית ונתונים לשליטתנו המלאה או החלקית. ראשית, ישנה ההחלטה אם לקבל אפידורל או לא, הנמצאת לגמרי בשליטת היולדת.

רמת סוכר גבוהה בדם לאורך זמן, תזונה לא נכונה או סוכרת הריון מעלים את הסיכוי לעובר גדול במיוחד, אשר עלול להתקשות במעבר בתעלת הלידה ולכן יתכן כי יהיה צורך לבצע לידה מכשירנית. תזונה נכונה, ביצוע בדיקת העמסת סוכר וטיפול בסכרת הריון, אם זו ישנה, מצמצמים את הסיכון ללידה מכשירנית.

מצוקה עוברית היא מצב שבהחלט לא נרצה להגיע אליו ויכול להביא ללידה מכשירנית. ניתן לצמצם את הסיכוי למצב זה על ידי מעקב לחץ-דם ופעילות גופנית סדירה, וכן על ידי לידה בתנוחה זקופה שאינה לוחצת על כלי הדם המספקים דם לרחם.

למה לידה מכשירנית ולא ניתוח קיסרי?

כאשר ראש העובר נמצא כבר בתעלת הלידה, שזהו השלב בו יכולה להתבצע לידה מכשירנית, הופך ניתוח קיסרי להיות מסובך ומסוכן מהרגיל, מכיוון שהוא כולל אז דחיפה של התינוק במעלה תעלת הלידה על מנת להוציא אותו דרך החתך בבטן.

לעומת זאת בלידה מכשירנית הסיכונים הם נמוכים וגם כאשר יש סיבוכים הם לרוב לא קשים. לכן במקרים רבים היא תהיה קלה ומהירה יותר מאשר ניתוח.

קיראי בהרחבה על: סיבוכים אפשריים במהלך הלידה

בשנים האחרונות נטו רופאים לפסוח על לידה מכשירנית ולהתקדם ישירות לניתוח, בי השאר בגלל הטענה שתינוקות רבים יותר שנולדו בלידה מכשירנית סובלים מפגיעות מוחיות. אולם לאחרונה נמצא שפגיעות אלה אינו נובעות משיטת הלידה – אלא ממצוקה עוברית שקדמה לה.

סיכום


למרות שלידה מכשירנית היא כמובן תרחיש לא רצוי בלידה, היא איננה הליך נורא כפי שמקובל לחשוב. רוב הלידות המכשירניות מסתיימות בהצלחה, הסיבוכים נדירים מאוד ולרוב הם קצרי טווח ונעלמים במהירות. שמירה על כושר ותזונה נכונה, ותשומת לב למהלך הלידה ותכנונה, יגדילו את הסיכוי ללידה מוצלחת ללא צורך בהתערבות מכשירנית.

לקריאה נוספת: מדריך בנושא זירוז לידה

ליחצו כאן להוספת תגובה
סגור



סגור